ביום שני ליל כ"ד ניסן פרשת שמיני, התקיים שיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א לבחורי ישיבת 'ברסלב - אהבת משה' השוכנת בעיר ביתר עילית. השיעור נמשך כארבעים דקות, לפניכם תקציר הנושאים שנמסרו במהלך השיעור:
בין הזמנים זה הזמן ללמוד כפול, כי אין משגיח על הראש שדואג שילמדו רק בסדרים, ואפשר ללמוד גם בלילה. 'גבורה שבגבורה' זה לשבת וללמוד! וזה יותר קשה מהכל. להיות חייל קומנדו זה יותר קל מאשר לשבת וללמוד שעה גמרא!
אחרי כל שעה של לימוד צריך לרקוד. ב'קוצק' רקדו שלושה ימים בלי הפסק.
לכל אחד יש ניצוץ אלוקי שיכול לשרוף את כל העולם, אבל יש לו הרים של עפר על הלב מרוב ייאוש ועצבות, והצדיק הוא מנפח את העפרוריות.
החתם סופר אומר, שהיו צריכים לעשות את ההילולא (של רבי שמעון) ב'תפארת שבתפארת', כי אז זה 'הוד שבהוד' באור חוזר. [בשנת תש"ה] הרב זילברמן לא הדליק את המדורה בל"ג בעומר, ואף אחד לא הבין מדוע, עד שהגיעה הבשורה בעשר בלילה שהיטלר התאבד ונגמרה המלחמה, ואז הוא הדליק.
אבא תחינא חסידא ראה חולה גוסס, והסכים להפקיר הכל בשביל להצילו, ואז זרחה לו החמה מחדש.
עכשיו יוצאים מהנחש. יגנון היה נביא מבית אפרים, שארבעים שנה קודם יציאת מצרים אמר שהגיע הזמן, כי חישב (את תחילת הגלות) מלידת יצחק, וכולם עזבו את משה, גם שבעים הזקנים.
ה'מעיינה של תורה' מביא, שהים נקרע שוב בשביל דתן ואבירם.
האמהות לא רצו להתגרש אבל לא הייתה להם ברירה (כי עמרם גירש את יוכבד), עד שמרים הגיעה ודפקה על השולחן ואמרה לאביה עמרם: "אתה יותר גרוע מפרעה".
כשאדם אומר שעה שהוא חוזר הביתה, הוא צריך לעמוד בזה. היו כמה סוגי אמהות: 1, שרצו ללדת בשדות, "ויציצו מעיר כעשב הארץ", ואז המצרים הביאו מחרשות, הם רצו להכחיש את הניסים. 2, זרקו אותם ליאור והמלאכים הוציאו אותם והעבירו אותם לצד השני, שם היה "ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור". כמו הבאר של מרים שהיה משפיע מים בלי סוף... ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות.
בפגישה יש לספר על אליעזר שהיה נגד השידוך. כל אחד צריך לשאול בפגישה האם היא כאביגיל בת נחש.
דוד לקח שני חבלים להמית וחבל אחד להחיות (=כשדוד לקח בשבי את בני מואב, הוא לקח שלושה חבלים, בשניים מהם מדד כשני שליש מהשבויים והרגם. ואת השליש האחרון, הנמדדים בחבל השלישי, החיה). בלק פחד שדוד שיצא ממנו יכרית את מואב ויעץ לו לשים חבית עם אלף נחשים מתחת לביהמ"ק.
פעם היה בין הזמנים כי היו צריכים ללכת ברגל עד לבית שהיה מרוחק שבועיים הליכה.
המעשה מבנו של התיו"ט, שתלש את המטפחת האדומה לאשתו של הקונסול המרכזי וכך הצילה משור זועם, וכך לאחר מכן יכל להציל את אביו בוינה ע"י אותו אחד./