הבחורים היקרים הלומדים בישיבת 'צמאה נפשי' שבראשות הרה"ח ר' יעקב אמזלג שליט"א, זכו להיכנס ביום שני ליל כ"ג מרחשוון לשיעור בקודש פנימה. לפניכם מעט מן הדיבורים ומהנושאים עליהם דיבר מורינו הרב שליט"א במהלך השיעור:
את השיעור החל מורינו הרב שליט"א בעניין הקושיות של אליעזר על אברהם אבינו, שלא הבין כיצד אברהם שולח אותו למצוא שידוך לבנו מהמקום הכי טמא בעולם, ועוד מהמשפחה הכי טמאה - של לבן ובתואל שהיו מכשפים. בתוך הדברים מורינו הרב שליט"א עורר את הבחורים על המכשירים הטמאים ובפרט על המכשיר שיאומי, הנדמה כמכשיר כשר, אולם הוא טומן בחובו סכנות גדולות, ובעצם הינו מכשיר פרוץ לכל דבר ועניין.
לאחר מכן עסק בכך שהשנה באורח נדיר לא יקראו בחנוכה את פרשת מקץ ואף לא ויגש, ואמר שהשנה הילולת מוהרנ"ת תתקיים בפרשת ויגש, כי רבי נתן צועק: "אני יוסף"! ואמר שהאחים לא הבינו שכל מה שקורה להם במצרים, עם שביית אחיהם, ועם גניבת הגביע - הכל בגלל שמכרו את יוסף. כמו"כ מורינו הרב שליט"א עסק בכך שלוט היה השבוי הראשון, ואברהם אבינו לא פחד והלך להילחם עם מיליונים בשביל לשחרר את לוט.
בהמשך דיבר הרב מהטבח הנוראי בשמחת תורה, ואמר שההקפות הם אלו שמגינים נגד ההתקפות, וזו הייתה טעות שביטלו את ההקפות במוצאי שמחת תורה, כי זה היה מגן שלא יהיו הרוגים נוספים. בתוך הדברים הביא את דברי ה'בן איש חיל' שאדם צריך ללכת עם פאות עבות וגסות, וכן את דברי ה'מים אדירים' לר' מנחם מנדל משקאלוב, תלמיד הגר"א מוילנא, האומר שהפאות הם אלו שמגינים על האדם היהודי כמו שכתוב בפסוק: "ומחץ פאתי מואב". מורינו הרב שליט"א התבטא ואמר: "הפאות הם כמו טנקים, מי שיש לו פאות אף אחד לא יכול להזיק לו!"
לאחר מכן חזק לעניין בו החל את השיעור, על קושיות אליעזר עבד אברהם, והביא את דברי רבינו בליקוטי מוהר"ן, ש'קשיא' זה ראשי תיבות 'שמע ה' קולי אקרא', שאם יש לאדם קושיא על הצדיק, שילך לשדה ויתפלל ויצעק לה'! בתוך הדברים אף אמר שבתואל ולבן אמרו: "מה' יצא הדבר", כי הם ראו ואף עשו כשפים בחייהם, אבל נס כזה שאליעזר אוכל את הרעל ובתואל מת, זה הם לא ראו!
בהמשך השיעור מורינו הרב שליט"א דיבר על כך שבלק פחד מעם ישראל, בעיקר בגלל שידע שדוד יבוא מעמו - מואב והוא יכרית את מואב, ואת כל העמים. ועל כך היה פחדו הגדול בשעה שביקש מבלעם 'לכה ארה לי ישראל'.
מורינו הרב בשיעור אמר גם חידוש בשם רבו ר' אליהו לאפיין זצוק"ל ששאל, כיצד יתכן שרבי יוחנן הולך עם העצם העשירית של בנו בכיסו וכביכול אינו מצטער על כך, ואילו כשריש לקיש נפטר השתבשה דעתו מרוב צערו הגדול עליו? וביאר, שמכאן רואים שתלמיד זה יותר חשוב מבן!
בתוך הדברים מורינו הרב שליט"א אף דיבר בגדולת רבינו הקדוש ואמר, שכל מי שמאמין ברבינו הקדוש יכול להחזיר את כל העולם בתשובה.
לקראת סוף השיעור דיבר על המצב בארה"ק, ועל הטבח בשמיני עצרת, והשווה את מעשי הזוועה של החמאס למעשי הנאצים. כמו כן סיפר מספר סיפורי הצלה מזמן גטו ורשה.
לאחר מכן דיבר מהמעשה המובא במסכת בבא קמא דף קי"ז (ע"א וע"ב), שבעת שלמד רב כהנא אצל רב הוא הרג מלשין אחד, ובעקבות כך הורה לו רב לברוח לארץ ישראל לישיבת רבי יוחנן ולא להקשות קושיות במשך שבע שנים. כשבא לבית מדרש פגש את ריש לקיש, ומכיוון ששתק בשיעור החזירו אותו שבע מקומות אחורה, ואז אמר שנחשב לו זה כשבע שנים. ואז הקשה קושיות על רבי יוחנן ולא היה בידו להשיב, והיה נראה בעיניו שרב כהנא מחייך על כך, כיון שכך הקפיד עליו ומת.
למחרת הבין רבי יוחנן שרב כהנא לא חייך והלך למערת קבורתו, שם מצא נחש שלא הסכים להכניסו עד אשר אמר: 'יכנס תלמיד אצל הרב', וביקש עליו רחמים והחייה אותו. ורב כהנא פתר את כל ספקותיו של רבי יוחנן, וזהו שאמר רבי יוחנן "דילכון אמרי, דילהון היא" שכל מה שיש לי זה מבני בבל. לאחר מכן חזר רב כהנא לבבל. במעשה זה סיים מורינו הרב שליט"א את השיעור לאחר כארבעים דקות של דברי תורה אש להבה!