לקראת חג מתן תורה התקיים כנס הכנה למאות אברכים מאנשי שלומינו מחבורת האברכים שע"י 'מוסדות שובו בנים - נחמת ציון'.
המעמד התקיים בבית מדרשינו 'אולם התפילות' בליל שישי אור לג' סיון, תחילת שלושת ימי ההגבלה בהשתתפות מורינו הרב שליט"א.
סמוך ונראה לשעה 22:45 ירד מורינו הרב שליט"א ממעון קודשו אל בית מדרשינו, שם המתינו מאות האברכים בהתרגשות. כדרכו בקודש החל המעמד עם מורינו הרב שליט"א בשירת "אבינו אב הרחמן ... והאר עיננו בתורתך...!" בתחינה עצומה. לאחר מכן שרו במשך למעלה מרבע שעה 'נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה', גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה...', בכיסופין עצומים לחצרות בית ה'. ההתרגשות התעצמה בשירת 'וכי ידיו של משה עושות מלחמה…', בהשראת רוח התקופה העוברת על כלל ישראל בארץ הקודש, ובהתחזקות באמונה בצדיק ובתורתו, שהם אלו אשר עושים או שוברים מלחמה.
בשעה 23:00 השתררה דממה ומורינו הרב שליט"א פתח בניגון ה'אקדמות', וכמובא בשיחות הר"ן רנ"ו כיצד שיבח רבינו הקדוש את ניגון האקדמות עד מאוד, באומרו: "מה שיהודים אוצרים בתוכם - אקדמות עם הניגון!" שזהו ממש אוצר, ואנשים אינם מבינים את מעלת האקדמות עם הניגון. כאשר מפיו הקדוש והטהור של מורינו הרב שליט"א יוצאים מילות קדושות אלו עם ניגון ההשתוקקות, אזי אין לב אשר לא זע ברטט ובמורא גדול.
עם סיום הפיוט הנורא, מורינו הרב שליט"א פתח בדברות קודש, במשך כשעה ועשרים מסר דברי אלוקים חיים בקולות וברקים. לפניכם תקציר הנושאים אותם הזכיר במשא קודשו:
/עכשיו אנחנו לפני חג השבועות, שובו בנים זה רק ללמוד, לא לאכול לא לישון. משה רבינו עלה לשמים לקבל את התורה, פתאום רואה את רבי עקיבא ואת תורתו. אמר משה רבינו: 'אני לא מוכן למסור את התורה, שרבי עקיבא ימסור במקומי'. כששרה נפקדה כולם ראו, כולם שמעו.
'בת לוי', היא הייתה בת הלוויתן, סוד שער החמישים, כמו ראובן שיצא בימי קציר חיטים שזה שבועות. בימי קציר החיטים יצאה נעמי ורות וערפה, ערפה נשקה והלכה לאחור, ורות אמרה 'באשר תלכי אלך…' בועז אמר לרות, ללכת אל הנערים הכוונה שתלך לכרובים.
בשבועות נפתחים כל שערי השמים ונפקדות כל העקרות וכולם מתרפאים. 'ויתיצבו בתחתית ההר' שכולם קיבלו רגליים. עכשיו בשבועות, זוכים לשער החמישים זוכים לסוד הלוויתן.
איוב היה איש תם וישר, הוא היה רק ניצוץ מאברהם, ושאל מדוע ה' לא עומד בדיבורו? שאמר 'ועבדום וענו אותם 400 שנה' ואילו יצאו אחרי 210 שנה.
עפרון רצה להיפטר ממערת המכפלה ולא הבין מדוע אברהם רוצה לקבור את שרה במקום הכי מפחיד בארץ. עֵלי לא הבין כשראה את חנה עומדת ומתפללת שלוש שעות, ובדק באורים ותומים ויצא לו ש.כ.ר.ה. וחשב שהיא שיכורה ואמר לה 'הסירי יינך מעליך', אבל באמת הייתה כשרה. נדב ואביהוא רצו לבטל את גזירת המיתה מהעולם. וכפי שאמר שאול על שאלת איוב מדוע ה' חתך בחצי מ-400 שנה ל-210 עד שראה את הפסוק 'בסכה' 'בסכה' 'בסוכות', שהכוונה היא שאפשר לעשות מ-4 דפנות שחייבת הסוכה 2 דפנות ועוד דופן טפח וזה מה שהיה, שמ-400 חתכו ל-210. צריך ללמוד בכל יום פרקי דרבי אליעזר.
ה' אמר שאצל אברהם אין הבדל בין יצחק לישמעאל, הזוהר אומר, שבשביל 4 מילים 'לו ישמעאל יחיה לפניך' אנחנו סובלים עד היום מהערבים. בזמן השואה היה אחד מהקונגרס של שוודיה שאמר שצריך להציל את היהודים, אבל היה שם רב ציוני שלא הסכים בגלל שאמר שיהיה אנטישמיות ובגלל זה לא ניצלו יהודים.
במצרים היה ג' סוגי נשים א. אלו שהיו זריזות היו רצות לשדה ויולדות שם. ב. היו כאלה שהיו רצות ליאור וה' אמר למלאכים: 'רדו מהר! בשביל זה בראתי אתכם' והיו האמהות מוסרות את התינוקות למלאכים והיו מעבירים אותם את היאור, ואז 'ויניקהו חלב מסלע ושמן מחלמיש צור'. כל לידה יש התגלות אלוקית!
יוכבד חיה 250 שנה, ובפיוטים מובא שמשה ניחם אותה על פטירת אהרן ומרים, ולאחר מכן ניחמוה עליו עצמו, כי שלושתם נפטרו באותה שנה. דן זה השבט הכי חשוב, המאסף לכל המחנות.
'והנה נער בוכה'. שמשה רבינו בכה בתור תינוק על צרות ישראל. בועז רצה שֶׁרוּת תראה את הכרובים. 'איוב משל היה' - שנשאר בש"ל קליפות. אם עמרם לא היה מגרש את יוכבד היה מחזיר את כל העולם בתשובה. למשה היו עשר שמות, אבל ה' בחר את השם של משה.
חמישה אנשים היו מעין דוגמא של מעלה: שאול, משכמו ומעלה. 'לא לקלים המרוץ', זה עשהאל שהיה רץ על גבי השיבולים ולא היו מתכופפות. אבנר אמר תנו לי מקום אחיזה, ואזיז את העולם ממקומו. השמש נעצרה במתן תורה אצל יהושע, וכן כשמשה כתב 400 ספרי תורה ביום אחד.
שמשון גם היה מעין דמות מעלה, ושמשון היה גלגול של שם ויפת שהלכו אחורנית ופניהם אחורנית. אבל בסוף עקרו לו את העינים כי אמר 'ישרה בעיני'. אדם צריך לומר רק הכל מה'.
עכשיו מגיעים ללילה כזה קדוש, שכל אחד יגמור את התיקון או ללמוד גמרא. 'אכלני ביום חורב וקרח בלילה' אדם צריך להיות בלילה קרח, וביום להיות אש תורה! כל אדם צריך שהתורה תבער בו כמו אש!/