י"ג באב תשפ"ו

כנס ושיעור לבחורי ישיבת ׳בין הזמנים׳ בקודש פנימה

כנס מיוחד לבחורי ישיבת ׳בין הזמנים׳ בראשות הרב נחמן האס שליט״א באולם התפילות לקראת ט״ו באב.

2 דק׳ קריאה

כנס מיוחד לבחורי ישיבת ׳בין הזמנים׳ בראשות הרב נחמן האס שליט״א באולם התפילות לקראת ט״ו באב.

ביום י״ג באב, התקבצו בחורי ישיבת ׳בין הזמנים׳ בראשות הרב נחמן האס שליט״א באולם התפילות לכנס מיוחד. האולם היה מלא מפה לפה, הבחורים שרו ורקדו בדביקות יחד עם מורינו הרב שליט״א שעה ארוכה, ולאחר מכן נשא מורינו הרב שליט״א שיעור מרומם — על נחמת ירושלים שתיבנה מספירים ומאבני אקדח, על גדולתו של מי שהוא תמיד ׳עקב׳, ועל היסוד שחזר ועלה שוב ושוב במהלך השיעור: העיקר לחזק, ולא לייאש.

לנצל את בין הזמנים

מורינו הרב שליט״א הזכיר את בדברי קודשו את דברי רבנו הקדוש מברסלב על מצוות השמחה ומעלת הריקודים שהשמחה אינה דבר צדדי אלא 'עבודה שלמה' מצד עצתמה. בהמשך עורר מורינו הרב שליט״א את הבחורים לנצל את ימי בין הזמנים ללימוד, בספרו על גדולי הדורות ששקדו על חושן משפט אף בשעות הלילה. ''לפני שבעים שנה, כשבאתי לישיבה, קצות החושן היה כמעט בלתי אפשרי ללמוד — האותיות היו מחוקות ועקומות, ולא היה אפשר לקרוא'', אמר מורינו הרב שליט״א. היום, ברוך השם, הכול מודפס ומבואר ופתוח לפני כל אחד — ׳'ואפשר ללמוד ארבע שעות בכל יום׳'.

בין הדברים סיפר מורינו הרב שליט״א על מסירות נפשם של יהודים לתפילין לאורך הדורות — יהודים שעברו את השואה ואת המלחמות ולא ויתרו על זוג תפילין. '׳יהודים לא הולכים לשום מקום בלי תפילין'׳, אמר מורינו הרב שליט״א.

העיקר לחזק, לא לייאש

בהמשך השיעור הביא הרב את המעשה בתלמידו של רבי יוחנן. רבי יוחנן דרש שעתידים שערי ירושלים להיבנות מאבן טובה אחת שגודלה שלושים על שלושים אמה, לגלג עליו אותו תלמיד: היכן נמצאת אבן טובה כזו בעולם? הרי יהלום הוא דבר קטן וזעיר. לימים נסע אותו תלמיד באוניה וראה מלאכים מנסרים דלתות שכאלו מאבנים טובות. ובא ואמר לרבי יוחנן 'לך נאה לדרוש'.

מורינו הרב שליט״א דיבר על הנקודה הזו שאף כשתלמיד טועה, אף כשהוא מלגלג מחוסר הבנה — הדרך אינה לשבור אלא להרים. זהו המסר שנשא מורינו הרב שליט״א אל הבחורים היושבים לפניו: כך צריך אדם לנהוג בחברו, וכך צריך אדם לנהוג בעצמו — לחזק ולא לייאש.

ירושלים של ספירים

כאן המשיך מורינו הרב שליט״א בהפטרות הנחמה הפטרת עקב, ולקראתה הפטרת ראה: ׳עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים, וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ׳. ירושלים העתידה — יסודותיה ספירים, שעריה אבני אקדח, וכל גבולה אבני חפץ. להמחשת הדברים הסביר מורינו הרב שליט''א שהיהלום הגדול ביותר שנתגלה שוקל כארבעת אלפים קראט — כחצי קילוגרם, אבן אחת. הנבואה על ירושלים הבנויה מאבנים טובות אינה מליצה בלבד; היא אמת שתתגלה עין בעין.

מי שהוא עקב — סופו להיות ראש

בהמשך הסביר מורינו הרב שליט״א על פרשת ׳עקב׳ שעקב הוא הנמוך שבאיברים, הדורך בעפר — וכך היה יעקב אבינו, הנקרא על שם העקב, אוחז בעקב עשיו, תמיד למטה, תמיד נדחה, ובסופו של דבר נעשה ׳ישראל׳, לשון ראש ושררה. ללמדנו שמי שמשפיל עצמו ומחזיק עצמו כ׳עקב׳ — סופו שיתרומם ויהיה ׳ראש׳. דווקא מתוך הענווה והשפלות צומחת הגדלות, ולהיזהר מזלזול במצוות הקלות שאדם ׳דש בעקביו׳ — עליהן נאמר ׳עקב תשמעון׳, שדווקא בהן תלויה כל הברכה.