ראשון לציון

ביום שני ליל ו' שבט פרשת וארא, נכנסו קבוצה מאנשי שלומינו מהעיר ראשון לציון אל מורינו הרב שליט"א לשיעור מיוחד שארך כארבעים וחמש דקות. לפניכם תקציר ממהלך השיעור:

את השיעור החל הרב בעניין הבזיונות שקיבל בנימין, ומכך שזרקו עליו אבנים כאשר רצה להכנס ראשון לים סוף ככתוב: "שם בנימין צעיר רודם שרי יהודה רגמתם", ששרי יהודה רגמו אותם באבנים, כמובא בגמ' מסכת סוטה. בהמשך עבר לדבר על ביטול לצדיק, כמו שהיה שבט זבולון שהתייצב לצד דבורה בעת הקרב עם סיסרא, ככתוב "בלא לב ולב", שלא היה להם את הלב לחשוב האם להיות עם הצדיק או לא.

ליל י"ג שבט

רמת גן

ביום שני ליל י"ג שבט פרשת בשלח נכנסו אנשי שלומינו מהעיר רמת גן לשיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א, לפניכם תקציר מתוך השיעור:

הרב התחיל את השיעור מעניין דבורה אשת לפידות, ושהכוכבים מן השמיים נלחמו יחד עמה מול סיסרא. הרב הביא גם את הגמרא בחולין שהתנאים והאמוראים היו מוקפים אש. כמו כן דיבר על כך שמשה רבינו לא הבין מדוע התורה לא ניתנת על ידי רבי עקיבא, ומדוע ה' לא שולח את רבי עקיבא לקבל את התורה, והרחיב בעניין זה כמובא בגמרא במנחות.

לאחר מכן דיבר ממעלת היום הגדול 'חמישה עשר בשבט', ואמר, שביום זה ממתיקים כל דין שבעולם. מעניין לעניין עסק הרב שליט"א במעלת ימי שובבי"ם ת"ת, באומרו שצריך לצום, או לכל הפחות לעשות תענית דיבור, ובכך ממתיקים את כל הדינים.

לקראת סוף השיעור חזר הרב לדבר מעניין רבי עקיבא אשר סרקו את בשרו במסרקות של ברזל, ואמר שכל ימיו חיכה רבי עקיבא למות על קידוש ה' (כנאמר בגמרא). מעניין לעניין דיבר הרב על מעלת הנהרגים על קידוש ה', ואמר, שכל מי שנהרג על קידוש ה' השכר שלו הוא: "עין לא ראתה אלקים זולתך".

ליל כ"ב שבט

כולל בית מדרשינו – אולם התפילות

ביום רביעי פרשת יתרו ליל כ"ב שבט התקיים שיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א לכארבעים אברכים מאנ"ש השוקדים על תלמודם בכולל המתקיים מידי יום בבית מדרשינו "שובו בנים" ברחוב עידו הנביא. לפניכם תקציר ממהלך השיעור אותו מסר הרב שליט"א לאברכי הכולל:

הרב החל את השיעור בעניין פרשת השבוע - קבלת התורה. לאחר מכן עסק בעניין המגדף ובפנימיות של הדברים שבאמת היה לו כח, והוא עשה נקב - חור מעשיה לאצילות, וכוונתו היתה שיראו את האצילות דרך העשיה, וזה שלא כסדר.

לאחר מכן עסק בעניין דור המדבר אשר היו בדרגת 'לאה', שהיא גבוהה מ'רחל', ועל כן לא נכנסו לארץ ישראל שהיא בבחינת רחל, ובאמת היו צריכים לרדת מדרגתם, כמו יהושע וכלב שהיו בענוה ולכן זכו להכנס לא"י. מעניין לעניין הביא את החידוש של בעל הטורים, שפרעה שאל את משה "מי ומי ההולכים" באומרו לו: הרי אני רואה שרק יהושע בן נון וכלב בן יפונה הם היחידים שיכנסו לארץ ישראל, ורמז לו את זה בגימטריא ש"מי ומי ההולכים" גמטריא "כלב ובן נון".

לאחר מכן עסק בעניין קרח, שלמרות שהיה צדיק ושלם אך חלק על משה, וכן מהפסוק "חכמת נשים בנתה ביתה" הנאמר על און בן פלת, ואמר, שהנשים הם תמימות ולכן לא חטאו בעגל ולא במרגלים ואף לא במחלוקת קרח. כמו"כ דיבר מהמסירות נפש של הצפרדעים, שהם נחשבים כחיים עד היום, בזכות שקפצו לתנורים של המצרים, ואמר הרב שליט"א שמי שקופץ לתוך התנורים הוא חי לעולם.

עוד אמר הרב, שתפילה בניגונים זה 'נבואה', ודיבר עוד מחשיבות התפילה בניגונים.

לקראת סוף השיעור עסק הרב בסוגיות הש"ס בהם היו מחלוקות האחים ויוסף, בתחילה עסק בעניין "אבר מן החי" בדין האם עובר על "לפני עיוור" כאשר מביא לפני בן נֹח ולא אומר לו שזה אבר מן החי. בתוך הדברים הרב חיזק על הנסיעה לקרעסטיר וסיפר על הישועות הרבות שפעל ר' ישעיל'ה מקרעסטיר הן בחייו והן לאחר מותו. לאחר מכן חזר למחלוקת הכרתי ופלתי והרדב"ז בדעת הרמב"ם האם עוף נחשב כבשר או לא. בסיום השיעור עסק בעניינא דיומא על האמונה בצדיק, ואמר שבזכות רבינו המלחמה תגמר בקרוב ממש איכ"ר!

ליל כ"ז שבט

בת ים

ביום שני ליל כ"ז שבט פרשת משפטים, נכנסו אנשי שלומינו מהעיר בת ים לשמיעת שיעור ממורינו הרב שליט"א במעון קדשו. לפניכם תקציר ממהלך השיעור שנמסר במשך כארבעים דקות:

את השיעור החל מורינו הרב שליט"א מעניינא דיומא, ועסק בכך שיש להתחזק בפרט בימים אלו של מלחמה כאשר נופלים מידי יום קדושים וטהורים. הרב הזכיר גם את ההתחזקות שיש בצבא שכל החיילים עושים תשובה ומבקשים ציציות ותהלים לפני צאתם לקרב.

לאחר מכן דיבר על מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם אודות הסיבה שבגינה נתחייבו אנשי שכם הריגה. לאחר מכן הביא את הרמב"ם בהלכות תשובה (ה', ב') שאומר: "כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו" והרחיב בעניין זה. ותוך דבריו אמר, שאדם ביום הולדתו יכול לפעול הכל, וכמו ביום ההולדת כך גם כשמשתתפים בברית מילה פועלים את כל הישועות, לכן, אמר הרב, צריך להגיע לכל ברית מילה שמתקיימת.

לאחר מכן הביא את דברי ה'היכל הברכה' שאומר שבאמת עשו היה יותר גבוה מיעקב, ומכך שעשו ודוד היו אותו השורש, "אדמוני", רק שזה הלך לדרך הטובה וזה הלך לדרך הרעה.

בהמשך עסק במעלת ראש חודש ואמר שנוסח יעלה ויבוא הוא שער החמישים ובראש חודש - ברגע המולד אדם זוכה לשער החמישים. ובתוך דבריו חיזק את הנסיעה לקבר רחל אמנו.

עוד הוסיף הרב לדבר על עניין אליעזר שהלך לחפש לרבקה שידוך, ואז ראה "וכדה על שכמה" שהוא ר"ת עשו, והביא את דברי האמרי נועם, שבזכות שהיה "מחריש", ששתק במחשבתו מהקושיא על אברהם כיצד יתכן ששולח אותו להביא ליצחק אשה שתביא את עשו, זכה לראות את "יעקב עשו" שהוא בגימטריא "מחריש", והבין שעשו הוא רק הקליפה של יעקב.

את השיעור הרב סיים לאחר ארבעים דקות עם מעלת הנסיעה להר גריזים - הר ברכה השוכן סמוך לעיר הברית שכם. הרב שליט"א אמר כי פעם בחיים חייבים להגיע לשם. והזכיר את נסיעתו לשם לפני כשנה, בה פקד את המקום והתפלל שחרית על הר ברכה הצופה אל קבר יוסף הצדיק.

ליל כ"ט שבט

ישיבת "ברסלב נצח נצחים"

ביום רביעי פרשת משפטים, ליל כ"ט שבט. זכו תלמידי ישיבת 'ברסלב נצח נצחים' בראשות הרב יעקב סלמה שליט"א מהעיר בני ברק להיכנס לשיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א. לפניכם התקציר מתוך השיעור:

את השיעור הרב שליט"א החל בעניין גירושי עמרם את יוכבד והביא את דברי חז"ל במדרש, שאם עמרם לא היה מגרשהּ, היה יכול להחזיר בתשובה את המצרים עצמם, והרב חיזק רבות במעלת שלום בית. לאחר מכן עבר לדבר בסוגיית הריגת אנשי שכם ע"י שמעון ולוי, ובמחלוקת הרמב"ם והרמב"ן מפני מה נתחייבו אנשי שכם מיתה. מעניין לעניין הביא את דברי הרמב"ן בפרשת ויחי על הפסוק "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", שהחשמונאים נענשו על כך שלקחו את המלוכה לעצמם, וכרתו ברית עם רומא.

לאחר דברים אלו חזר לפרשת השבוע - פרשת משפטים ועסק בפסוק "ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר", והביא את דברי האר"י על סוד "לבנת הספיר".

בהמשך השיעור עסק בסוד הציפור דטומאה שהייתה לבלק שהייתה מכוונת אותו ומגלה לו האם ינצח במלחמותיו אם לאו, ומשום כך נקרא "בלק בן ציפור".

לאחר מכן עסק בחתונת יעקב עם רחל ולאה, ומכך, שאם אדם זוכה להתפלל ולבכות הוא יכול לשנות את מזלו, כמש"כ על לאה "ועיני לאה רכות" שהייתה אמורה להינשא לעשו, והייתה יושבת בפרשת דרכים ושומעת על מעלליו של האיש, והייתה בוכה ומתפללת שלא תיפול בחלקו של אותו רשע, כשתוך כדי דברים אלו הוסיף הרב שליט"א לדבר בנושאים רבים ואחרים מכל מכמני התורה הקדושה.

לקראת סוף השיעור חזר לעסוק בפרשת השבוע במתן תורה, מעניין "נעשה ונשמע" שנכתב דייקא בפרשה זו - פרשת משפטים. כמו"כ דיבר על חטא העגל ומכך שלא חיכו לצדיק - למשה ומפני כך חטאו, כי היו בטוחים שלא יחזור ורצו להוריד את השפע מהשור שבמרכבה כמובא בספה"ק.

לאחר כחמישים דקות של שיעור מורינו הרב שליט"א סיים בקדיש ובירך את המשתתפים בשיעור, ויצא תוך דקות ספורות לתפילת מעריב ברוב עם.

ליל ד' אדר־א'

מודיעין עילית

ביום שני ליל ד' אדר־א' נכנסו קהילת חסידי ברסלב מודיעין עילית לשיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א. לפניכם תקציר מתוך השיעור:

את השיעור החל מורינו הרב שליט"א בעניין סיפור מגילת אסתר. והרחיב רבות בסיפור המגילה ועוד הוסיף מדרשים וחידושים רבים. תוך כדי הדברים הקריא הרב מתוך הבן איש חי על מגילת אסתר על גדולת הפאות של מרדכי, וכמובא שם שדבר זה שלמרדכי היו פאות עבות וגסות הכעיס את המן יותר מכל, ודיבר בחשיבות הפאות של האדם היהודי.

הרב דיבר מגדולת נחשון בן עמינדב שקפץ לים, ואמר שזכה בזכות זה שדוד המלך יהיה מצאצאיו, כמובא בסוף מגילת רות (ד' י"ח) בתולדות פרץ - נחשון - דוד.

מעניין לעניין הביא את הפסוק "שם בנימין צעיר רודם שרי יהודה רגמתם", ששבט בנימין קפצו לים סוף אחרי נחשון בן עמינדב אך לפני סדר השבטים, ובשל כך רגמו אותם שבט יהודה באבנים כמובא; "שרי יהודה רגמתם", וכן בנימין בן יעקב במצרים בסיפור הגביע של יוסף, ובזכות שקיבלו שבט בנימין את הבזיונות באהבה, זכו שביהמ"ק יהיה בחלקם.

לאחר מכן דיבר בגדולת השירים והריקודים, והזכיר את דברי רבי נתן על חשיבות ריבוי המחאת-כף וריקודים, בעיקר בחודש אדר - חודש השמחה.

בהמשך השיעור סיפר רבות מהנסיעות לאומן הראשונות בתקופת מסך הברזל, וכיצד בנו ר' נחמן הצליח להגיע לאומן בניסים, נגד כל הסיכויים.

לקראת סוף השיעור חיזק מעניין התפילה וההתבודדות, והביא את הדיבור המובא בספר שיח שרפי קודש, ובכוכבי אור שסיפרו למוהרנ"ת זיע"א על למדן שיודע אלף דפי גמרא בעל פה, השיב רבי נתן: "תלמידי ר' עוזר יכול לומר אלף פעם רבונו של עולם!" - - -

ליל ו' אדר־‏א'

'בית רבינו' חולון

ביום רביעי פרשת משפטים ליל ו' אדר־א' נכנסו אל מעונו של מורינו הרב שליט"א קבוצה מאנשי שלומינו מהעיר חולון, ממתפללי בית הכנסת 'בית רבינו' בו ביקר מורינו הרב שליט"א רבות בעבר. המתפללים זכו לשמוע שיעור אש להבה, דברי אלקים חיים ממורינו הרב שליט"א במשך כשלושים וחמש דקות. לפניכם תקציר מהשיעור ומהנושאים עליהם דיבר במהלך השיעור:

את השיעור החל מורינו הרב שליט"א כשהוא מדבר בעניין חודש אדר, שבו נשפעות כל ההשפעות, ואמר בדרך צחות שאדר ראשי תיבות 'רבבות אלפי דולרים...' בהמשך עסק בדברי המדרשים המפרשים על מגילת אסתר, ומתוך הגמרא מגילה על המן ומרדכי שהיו ראשי גייסות, ומה שהמן בזבז את כספו ומכר עצמו למרדכי.

כן עסק בעניין כלב שאמר "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה", והביא עוד פסוקים שהם סופי תיבות שם הוי'ה בהיפוך, והסיבה שנרשם בהיפוך, מכיון שלא רצו להיכנס לארץ. מעניין לעניין הביא את הבעל הטורים על "ואתחנן" שהוא בגימטריא שירה, והזכיר מספר פעמים במהלך השיעור שמחר בלילה חלה הילולת משה רבינו - ליל ז' אדר - ואמר שכולם יסעו לקבר רחל ביום מסוגל זה.

לאחר מכן הביא את הפסוק "לפיד בוז לעשתות" באיוב, ואת הילקוט שמעוני המדבר מכך שאסור להוכיח אדם, ושזה לא עוזר ויכול לגרום להפך, אלא צריך לקרב עם סעודות, טישים וניגונים, כמו נח שהיה מוכיח את דור המבול על מעשיהם ואומר להם דברים קשים כלפידים, והם בתגובה היו מבזין אותו ואומרים לו: 'אם יבוא מבול, יבוא עליך ועל בניך'. כמו"כ עסק בסוד בלק בן ציפור, שהייתה לו ציפור אשר הייתה מגלה לו האם יצליח במלחמותיו.

בהמשך השיעור הביא את המעשה מרש"י הקדוש - שבאותו יום (ה' אדר) חל יום הולדתו - עם המנהיג הצלבני גוטפריד מבויון, שרש"י אמר לו לפני מסעו לארץ ישראל שהוא יחזור רק עם שלושה סוסים בלבד, גוטפריד כעס על נבואת הזעם, והבטיח שאם לא יהיה כדבריו ינקום ברש"י ואף יגְלה את כל יהודי צרפת. לבסוף חזר עם ארבעה סוסים ורצה לנקום ברש"י את תבוסתו בקרב, וכשנכנס לעיר נפלה אבן מהחומה והרגה את הלוחם הרביעי. גוטפריד בא לבקש את סליחתו של רש"י, אך כבר איחר את המועד כי בדיוק אז יצאה מיטתו לקבורה.

לקראת סוף השיעור עסק בעניין חזקיהו שקיבל מתנות מבלאדן בן בלאדן, וכשנחלה, למרות הכל לא התייאש, וכן מעניין הניצחון על סנחריב, שאז השמש הלכה אחורנית. וכן דיבר אודות חנה שאמרה "קשת גיבורים חתים..." שראתה שמונה מאות חמישים שנה לפני החשמונאים את כל מה שיעשה עמם, וכאן הוסיף לדבר על מלחמות החשמונאים. עוד הוסיף לדבר על אבא תחינא חסידא שעצר את השמש.

בסוף השיעור הורה הרב שוב, שמחר ליל ז' אדר הילולת משה רבינו יסעו כולם לקבר רחל.