ביום רביעי ליל כ"ו ניסן פרשת שמיני התקיים שיעור בבית מורינו הרב שליט"א לראשי החבורות בארגון 'מפעל התורה'. השיעור נמסר במשך כארבעים דקות, לפניכם תקציר הנושאים אותם הזכיר הרב שליט"א במהלך השיעור:
משה ידע את מזימת המרגלים מראש, רואים את זה מכך שנתן ליהושע את הי' ואמר לו "י־ה יושיעך מעצת מרגלים" סימן שידע. להכל יש סימן, אם יש זבובים בבית סימן שאין שלום בית.
כל המלחמה בעמלק זה בזכות יהושע - היום זה היארצייט (כ"ו ניסן). "מלחמה לה' בעמלק מדור לדור" כל דור יש עמלק, גם היום החמאס זה עמלק ולא מצליחים להרוג אותם. אי אפשר לקחת את הנשמה של הצדיק כמו שכתוב בגמרא מספר פעמים שהשטן הגיע למספר תנאים ואמוראים; רבי אלעזר, רבי חייא, רבי יהושע בן לוי, ולא הצליח לקחת להם את הנשמה. הצדיקים ע"י אכילתם בלבד מתקנים את כל העולמות ונחשב כתרומה לה'.
סנחריב אמר: אני אביא לחזקיהו סוסים ופרשים בכדי שיוכל להילחם עימי, אבל לא היה שום חייל, כולם היו בבית המדרש. "שרי יהודה רגמתם" אחרי שנחשון קפץ למים יש מחלוקת מדוע שרי יהודה רגמו את בנימין באבנים, האם מפני שרצו כולם לקפוץ והם תפסו את מקומם או שמא מפני שאמרו: משה אמר "ויסעו" צריך לחשוב קודם כל, לבדוק איך אפשר... אולי נבנה רפסודות... לא צריך ככה לקפוץ להתאבד. כי כתוב שקראו ליהושע "ראש קטיעא", ועל זבולון נאמר "בלא לב ולב", וזה האמת שהולכים עם הצדיק, לא צריך לא ראש ולא לב, אם הצדיק אומר לקפוץ למים, קופצים!
כשיואב ואבנר נפגשו הם דברו בדברי תורה כיצד גידמת (מקבלת גיטה) [חולצת]? אבנר הראה ליואב שעושה בפיה, ויואב ניצל זאת בכדי לדוקרו בחומש.
שניים הגיעו לבית שמאי ובית הלל וביקשו ללמוד את כל התורה על רגל אחת.
רבי נתן מסביר בהלכות פקדון ד' את כל סדר הספירות בספירת העומר. היום נצח שבגבורה זה גדלות שני דאמא. בערב שביעי של פסח זה קטנות ב' דאמא, שאמרו למשה "המבלי אין קברים במצרים".
יש במדרש פליאה שאיוב שאל מדוע ה' שינה בדיבורו, שאמר "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" ולא נתקררה דעתו של איוב עד שראה סֻכה סֻכה סֻכה. והביאור, כמו שסוכה מארבע דפנות אפשר לצאת ידי חובה בשני דפנות וטפח, כך גם זה מאתיים ועשר, שתי דפנות - מאתיים, והעשר הוא כנגד הטפח.
הרמב"ם אומר: אדם שהולך בדרכי ה' לא צריך להיות נביא ממש וצריך לשמוע בקולו. כמו שאמרה דבורה "הלוא ציוה ה'" וכי ה' ציוה? אלא משחזרו לקיים מצוות מילה כהלכתה ולימדה אותם את מצוות פריעה מחדש, אזי יכלו לצאת להילחם. שמעי בן גרא ה' אמר לו (=לדוד), אפילו אם תהרוג אותו הוא יהיה בגיהנום.
צריך ללמוד כל יום עם הבן גמרא, ועם הבת ליקוטי הלכות. אם הבן עולה על כל בני גילו, קדוש ופרוש, ולא פונה לדברים אחרים, אם אומר דבר מה ראוי הוא לנבואה ומצוה להאמין בו, כמו שהעידו עליו ב' עדים שנבואתו אמת./