ביום רביעי ט"ו טבת פרשת ויחי לפנות ערב נכנסו אנשי שלומינו מהעיר אלעד לשיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א. מורינו הרב שליט"א מסר שיעור ארוך מאוד, כשעה וחצי של דברי תורה מכל חלקי התורה הקדושה, החל מאגדה דרך עיון התלמוד וכלה במעשיות ובחיזוקים. לפניכם תקציר מהשיעור, מעט מזעיר מהדיבורים אותם מסר מורינו הרב שליט"א למשתתפים:
את השיעור החל מורינו הרב שליט"א בדברי רבינו בתורה א', שעל ידי התורה מתקבלים כל הבקשות והתפילות, והתורה זה לימוד הגמרא ולימוד הרמב"ם. הרב הזכיר שביום ראשון תהיה הילולת הרמב"ם, ואדם צריך לקבל על עצמו ללמוד רמב"ם בכל יום ויום. לאחר מכן דיבר מהניסים שהיו במלחמה, ומכך שבוודאי הזכות של הבבא סאלי שמרה על העיר נתיבות. ועסק בעניין "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם". לאחר מכן סיפר את סיפור ההתקרבות של הסבא רבי ישראל בער אודסר זיע"א.
במשך מרבית מהשיעור עסק בסוגיות רבות בש"ס במחלוקות הפוסקים. והסביר כי אלו היו המחלוקות בין האחים ויוסף. בראשית דבריו הביא את מחלוקתם של הרדב"ז והאורים ותומים בדעת הרמב"ם האם לעוף יש דין של בשר, והביא סוגיא נוספת בה נחלקו האחים ויוסף, לגבי 'נשי אביו', האם היה מותר לאחים למכור את בני השפחות כמובא ברמב"ם.
תוך כדי דברים אלו מענין לענין הביא את המעשה המובא במדרש, שבשיעורו של רבי ישבו שני חירשים אילמים במשך זמן רב, ורבי ביקש עליהם רחמים ונרפאו, ונמצא שיודעים הם את כל התורה כולה. ואמר הרב, שמזה אנו למדים שצריך להגיע לכל השיעורים, גם אם לא מבינים כלום. והביא עוד מגלגולי נשמות שהיו אלו נשמותיהם של אלדד ומידד, שבאמת כאשר הלכו במחנה והכריזו את הנבואה "משה מת ויהושע מכניס" התכוונו לטובה, כי לא רצו שאחיהם מאמם ימות, אולם היה אסור להם לגלות את הנבואה, כי לנביא אסור לגלות נבואה, אם הנבואה לא נמסרה "לאמֹר". בתוך הדברים הזכיר אף את מרים ואהרון שדיברו על משה ואמר שהם התכוונו לטובה, כי כתוב בספר המידות שהפורש מאשתו חייב מיתה, ועל כן רצו להסביר למשה מדוע נגזרה הגזירה של המיתה. ואמר הרב שזה היה הטעות, כי אם יש גזירה על הצדיק אז מי שצריך לעשות תשובה זה אתה, ולא הצדיק.
הרב דיבר גם מעניין ענוותנותו של יהושע שהמרגלים תכננו להרוג אותו בכדי שלא יהיה מצב של "משה מת ויהושע מכניס", אבל האמת היא שדברי נבואה לא מעלים ולא מורידים, ואם משה אומר להיכנס לארץ נכנסים, גם אם כל השיקולים מראים אחרת. ובאמת, אם היו נכנסים הייתה תחית המתים, כי מי שגר בא"י יכול להחיות מתים. הרב חיזק את העניין שאסור לגור בחו"ל ודיבר גם מימות המשיח ומתהליך הגאולה.
לאחר דברים אלו דיבר בסוגיא האם בן פקועה חייב שחיטה, והביא שיש מספר דוגמאות כגון הכבשים של יעקב שהתעברו ממים ועל כן ולדותיהן לא נחשבו כבשר בהמה, וכן כמו ר' חנינא ור' הושעיא שבכל ערב שבת היו בוראים עיגלא תלתא בספר היצירה.
בהמשך דבריו עסק בעניין נחום איש גמזו, וסיפר את המעשה בשלמותו ואמר שהאדם צריך לדעת שעצם מה שקרה לו זה הטובה, דהיינו העפר היה הטובה בשביל נחום איש גמזו. כי למלך יש אינסוף מרגליות, וזה לא היה מבטל את הגזירה, ועכשיו שהביא עפר שנהפך לחיצים דייקא בזכות זה התבטלה הגזירה, כמו אצל רבי עקיבא שזה שהנר כבה והחמור והתרנגול נטרפו דייקא זה היה לו לעזרה שלא מצאוהו השודדים.
מעניין לעניין אמר, שכמו העפר של נחום איש גמזו, כך גם היה בזמן דבורה שהעפר נהפך לחיצים וחרבות. כי מי שגילה את מצות פריעה היה יהושע, ועד יהושע לא ידעו שצריך פריעה. ואמר, שאם היה פריעה לעם ישראל הם לא היו חוטאים בעגל, ואח"כ נשתכח שוב עניין הפריעה ומי שחידשה את הלכות הפריעה הייתה דבורה, ובזכות זה ניצחו את סיסרא.
לאחר דברים אלו עסק בנושאים נוספים, בהם 'בארה של מרים', ואמר שאם אדם טובל בבארה של מרים הוא מתרפא מכל המחלות! כמו כן עסק בנושא שלום בית ועל הצורך של האדם להיות נעים בביתו, והביא את דברי הגמרא "לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו" לעניין פילגש בגבעה. כמו כן עסק בקברו של עתניאל בן קנז, ואמר שזכה ענתיאל שהוא קבור בסופה של מערת המכפלה.
לקראת סוף השיעור חזר שוב לעניין מחלוקתם של האחים ויוסף ואמר שברוב מחלוקתם עמד על הפרק הנושא האם הם חייבים בדרבנן וכן האם חייבים כבני נוח. ועסק בכך האם נחשב אבר מן החי אם חתכו שני סימנים והביא את הרמב"ם בחמישה מקומות ביתר פירוט כיצד עדיין נחשב חי, לעניין קידושין, ופעמיים לעניין גירושין, שאם נחתכו לאדם שני סימניו יכול לתת גט, וכן אם ראה אדם שנחתכו שני סימניו לא יכול להתיר על פיו עגונה. כמו כן לעניין טומאת מת, גם אם נחתכו שני סימנים עדיין כהן יכול לשהות בחדר.
את השיעור סיים מורינו הרב שליט"א בעניין התגלות יוסף, ובמסירות נפשה של שרח בת אשר שגילתה ליעקב שיוסף חי, למרות שיכול היה ברגע אחד קטון להקפיד על המכירה וכולם היו מתים, וכן את כל המעשה המתואר בפרשיות אלו, כיצד יוסף התגלה לאחים ואמר 'אני יוסף'! אז פרחה נשמתם, כי כשצועקים "אני יוסף" ויודעים שהכל בגלל "אני יוסף" - זה תיקון העולם!