ביום רביעי פרשת תצווה ליל י"ג אדר א' נכנסו אנשי שלומינו מהעיר חולון למעון קודשו של מורינו הרב שליט"א לשמיעת שיעור. לפניכם תקציר מתוך השיעור שמסר מורינו הרב שליט"א:
את השיעור הרב החל בדברי המשנה "וכי נחש ממית או נחש מחיה..." ואמר שהעיקר הוא תמיד רק להסתכל כלפי מעלה. לאחר מכן עסק בתפילת חנה שבנבואתה ראתה את כל הניסים שיהיו לעם ישראל, כגון מה שאמרה "שבעים בלחם נשכרו" המדבר משבעים בני המן. בתוך הדברים הרב חיזק את עניין הפאות של האדם היהודי, ואמר, שבימי הספירה שלא מסתפרים זה זמן טוב להתחיל לגדל פאות. לאחר מכן דיבר מעניין ימים אלו - ימי פורים קטן - אדר א' שלפי רבי יוסי הם ימי הפורים האמיתיים. לאחר מכן דיבר מהברית שעשו החשמונאים עם המצרים.
לאחר מכן עבר לדבר על פרשת השבוע - פרשת תצווה ומסוד האבן תרשיש של אשר, תוך כדי הדיבורים הרב החל לשיר 'אודם פטדה ברקת...'. לאחר שירה שארכה כחמש דקות, חזר הרב לעסוק בעניין האבן תרשיש שהיא האבן של אשר, והזכיר כי בשבט אשר כל הבנות היו טהורות וזה שקראה לאה "אשר - כי אשרוני בנות". מענין לעניין עסק הרב בעניין שרח בת אשר שמסרה נפשה בשביל לשמח את יעקב אבינו, שלמרות שיתכן היה שיעקב היה מקפיד עליה ועל כל האחים מזה שלא גילו לו במשך עשרים ושתים שנה, ומהקפדתו היו מתים כולם, למרות זאת הסכימה למות, העיקר לשמח את הצדיק.
בהמשך השיעור הרב עסק בחנניה מישאל ועזריה שקפצו לאש. ובעניין ענוותנותו של יהושע שלמרות שידע שהולכים להרוג אותו המרגלים ששמעו 'משה מת ויהושע מכניס', התבטל למשה והלך עמם לתור את הארץ. בתוך הדברים הזכיר הרב את הצומות שיש לחטוף אותם כמו 'לקח' (עוגה)... ומנה את הימים בהם יש תענית צדיקים במשך השנה. לקראת סוף השיעור הזכיר הרב שוב כי ימים אלו (אדר א') הם ימי פורים שגבוהים הם מימי הפורים האמיתי וצריך לדעת לנצל את זה.