ביום שני ליל ז' טבת התקיים שיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א לתושבי רמת גן. לפניכם תקציר מתוך השיעור שנמסר:
הפסיקתא אומר שיוסף לא נפגש עם יעקב אביו שבע עשרה שנה, בכדי שלא ישאל אותו כיצד נחטף, וידע שהאחים מכרוהו ויקפיד עליהם וימותו כרגע. שמעון ולוי הרגו עשרים וארבע אלף איש בשביל ילדה אחת, כפי שהרמב"ם פסק שכל העיר חייבת מיתה כי לא מיחו. דוד ביקש "מי יובלני עיר מצור מי נחני עד־אדום" שיוכל לכבוש את רומא. "מואב סיר רחצי" כי בלעם יעץ לבלק מלך מואב שיחביא חבית עם אלף נחשים מתחת בית המקדש וככה בית המקדש יפול ולא תהיה לו תקומה. בנו עיר לוז שחיים שם לעולם ואותו אדם הראה להם עם הפה היכן הכניסה לעיר - דרך הלוז וזכה לחיות לעולם. היום היארצייט של האיזביצא, הוא היה ברסלב'ר אמיתי. מי שעוזר לצדיק, אפילו להראות עם הפה, הוא חי לעולם.
חנוכה זה להמשיך את הקדושה של סוכות, של ארבעת המינים. בזאת חנוכה החותם האחרון, זוכים להחיות מתים. תורה פ"ה ח"ב סוד דרך לוז נכנסים לבית אל, חיבור רחל ולאה. "ולקֹדקֹד נזיר אחד" יוסף זכה לקֹדקֹד. על ידי לוז - אכילת מלווה מלכה, שממנה ניזונת עצם לוז, זוכים לתחיית המתים. בחודש טבת זוכים לתחיית המתים שאדם יחיה לעולם. "ויקח יעקב מקל לוז" שיעקב היה בטוח שיהיה תחיית המתים בימיו. "ויחי יעקב", "חיי שרה" שרה חיה לעולם. אברהם אמר לה' "לו ישמעאל יחיה לפניך" כי לא השתכנע שיהיה לו בן יצחק. ישמעאל אמר לכל שלושים ואחד המלכים בברית של יצחק שמאבימלך התעברה שרה. כל המלכים הללו שהיו בברית של יצחק זכו לחיות עוד 400 שנה, מי שבברית של הצדיק יכול לחיות לעולם.
חנה הנביאה התנבאה "קשת גיבורים חתים". אי אפשר להלחם מול פסל. יעקב גם התנבא על חנוכה "תומיך ואוריך לאיש חסידך", ו"פכים קטנים" היה פך השמן. "מחץ מתניים קמיו" זה אלעזר שהיה הורג את הפילים, היה שלושה מלחמות עם החשמונאים ר"ת פסל אפ'ולניוס, ליסיאס, ס'יילון. הרמב"ן מביא בוישלח שתחילת נפילתנו ביד אדום היתה מזה שעשו ברית עם הרומאים נגד מצרים.
טבת ר"ת "תקבר בשיבה טובה" שזה תחיית המתים. בזמן רבי יהודה נשיאה היה אדם בשם דיקלוטינוס והיהודים זרקו עליו אבנים כי עבר ליד בית המדרש עם חזירים, וכשנהיה הקיסר של רומא החליט לקחת נקמה מהיהודים, והחליט לקרוא לרבי יהודה נשיאה ואמוראים נוספים מיד, אזי השד אינטיגריס לקח אותם על כנפיו לפאניס אל הקיסר. ואמר הקיסר להסיק את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות וזרקו אותם לאש, והשד קירר את האש, וכך הם התהלכו בתוך האש כבגן ורדים.
לאחר שלושים וחמש דקות של שיעור סיים מורינו הרב שליט"א את השיעור ויצא לתפילת ערבית ברוב עם ממרפסת ביתו.