ביום שני ליל כ"ב אייר פרשת בהר־בחוקותי התקיים שיעור בבית מורינו הרב שליט"א לתושבי העיר עמנואל בשומרון במשך קרוב לשעה.
לפניכם תקציר הנושאים עליהם דיבר מורינו הרב שליט"א במהלך השיעור:
דוד קידש שתי אחיות (מירב ומיכל). כיצד יתכן שדוד קידש את מירב ב'עושר גדול'. כל מי שמגיע לחתונה זוכה להפקד ולכל הישועות, כי כשעושים חופה מכלים את כל האויבים מלשון 'כלה'. איוב התפאר שהיה עיניים לעיוור ורגליים לפיסח, ועזר ליתומים ואלמנות, אבל האמת שהיה צריך לעשות שלא יהיה יתומים ולא אלמנות, כמו משה רבינו שבזמן מתן תורה כל העיוורים נתרפאו וכל הפיסחים צמחו להם רגלים ולא מתו אנשים.
תורה ו' עיקר התשובה ישמע בזיונו ידום וישתוק, כמה שמקבלים בזיונות באהבה ככה זוכים יותר. אם בנימין היה מקבל את כל המכות באהבה היה מקבל את כל בית המקדש, כמש"כ "ובין כתפיו שכן". אותו דבר המקלל שהיה צריך לקבל את כל הבזיונות.
קין התחלק לשלושה (חלקי נשמתו) - נפש למצרי, רוח לקורח, ואת הנשמה ליתרו, ולכן יתרו עשה תשובה כי היה לו נשמה. קין הביא פשתן בשביל לתקן את הנשמות של הגבורות.
נחום איש גמזו קיבל עליו יסורים מכיוון שאמר לעני המתן, אמרו לו תלמידיו: 'אוי לנו שראינוך בכך!'. אמר להם: 'אוי לי אם לא ראיתוני בכך'.
חשבון גבולות הארץ לעניין שמיטה ומעשרות, ודין אילת לעניין כך, וכן דין נישואי התערובת שעד איזה דור היה אפשר להתחתן עמם כמובא בפרק עשרה יוחסין בקידושין. "וצויתי את ברכתי" ה' אומר שיהיה לכם שפע בשנה השישית בשביעית ובתשיעית, רק תשמרו שמיטה!
הנשים בציפורי היו עפות לבית המקדש מרוב התשוקה להתפלל שם והיו מספיקות לחזור לפני שהשמש זורחת על ראשי התאנים, ובנות לוד היו מספיקות לחזור עד שהבצק היה תופח. היה סיפור על שני אנשים שהלכו כמה חודשים במדבר, ובסוף הגיעו לכפר נידח ומצאו שם אשה שהייתה בניכר כמה חודשים ובזכות זה חזרה למקורות.
רבי חייא ורבי יוסי ראו שני אנשים שפגשו אדם במדבר אחד נתן את כל האוכל לאחר, והשני לא הסכים לתת את האוכל.
האשה מעלה את כל התפילות, האיש שקוע בטלפון באמצע התפילה האשה היא כולה תמימות.
היום זה היא"צ של רבי חיים אלפנדרי שאמר לתת מלגה לרבי ישראל בער אודסר בטבריה. אצל ה' אין הבדל לתת לאדם מה שצריך איפה שהוא נמצא, כמו שהיה אדם שהגיע לרב'ה ואמר לו שאוכל תרנגולת מפוטמת כל יום וירד מנכסיו ולא הסכים לתת לו מעדן שכזה, ובאמת באותו יום הגיעה אחותו והביאה לו תרנגולת מפוטמת ובזכות זה הביא לו כל יום. ובחזרה לסיפור של רבי חייא ורבי יוסי; שאותו אחד שהביא את כל האוכל כבר נטה למות ושכב תחת הסלע והגיע נחש להכיש אותו, ואז אמר רבי יוסי עכשיו יהיה הנס ופתאום הגיע נחש אחר ואכל את הנחש הנ"ל, ובזכות החסד שעשה אותו אחד ניצל מהנחש!./