הניסיונות להגיע אל ציון המצוינת ○ אור בהירות הדרך רומניה ופולין ○ ראש השנה בקרקוב
הנסיעה לרב'ה
ביום שני, ט"ו באלול תשפ"ו, יצא מורינו הרב שליט"א מביתו נאווה קודש בירושלים, כדרכו בקודש מדי שנה, במטרה אחת - לזכות להגיע אל ציון רבנו הקדוש בעיר אומן ולקיים את צוואתו: "ראש השנה שלי עולה על הכל".
השנה, אף יותר משנים קודמות, היה המסע כרוך בקשיים חדשים. באותו היום בו מורינו הרב שליט"א היה אמור לצאת, מורינו הרב לא חש בטוב. המלצת הרופאים הייתה כמובן לפנותו לבית הרפואה. אך כזכור באותו יום נמהר אירע הפיגוע הקשה בו נרצחו שישה יהודים אברכים יראי ה' שהיו בדרך מצוה למקום לימודם, עליהם נוספו עוד אחד עשר פצועים, ל"ע. בעקבות הפיגוע, כל המרכזים הרפואיים בירושלים היו עמוסים ועברו למתכונת חירום. תחת זאת, נסע מורינו הרב שליט"א לבית רפואה פרטי במרכז הארץ, ולאחר בדיקות מקיפות הוברר כי הרב נדבק בנגיף הקורונה. בדיעבד, לאחר חזרתו ארצה התבטא ואמר: "כנראה נדבקתי מאלפי האנשים שנכנסו אליי לקבל דבש לפני ראש השנה, משמיים נתנו לי הפוגה לנוח מעט אחרי כל העומס".
במשך יומיים הרב קיבל את הטיפול הרפואי המתאים, למרות שכל אדם בגילו ובמצבו היה מבקש לנוח לפחות מספר ימים נוספים. אך הרב שליט"א הורה למשמשיו כי יוצאים לדרך כעת.
רומניה – שבת של כיסופים
ביום רביעי י"ז אלול פרשת 'כי תבוא' המריא מורינו הרב שליט"א עם משמשיו לרומניה, אל העיר סירט השוכנת ליד הגבול האוקראיני. משמשיו מספרים כי במשך כל השבת הרב שליט"א היה כולו שקוע בתורה ובעבודה, כשהוא מכונס בתוך עצמו ופחות מתקשר עם הסובבים אותו. עם זאת בליל שבת 'כי תבוא' זכו המשמשים להתפלל יחד עם מורינו הרב שליט"א, שזו, במאמר המוסגר, הייתה התפילה היחידה שהרב התפלל עמם עד לראש השנה.
וראו זה פלא, למרות התנאים בהם היה מורינו הרב שליט"א, וכשהוא מוקף במספר גבאיו, התפלל בהתלהבות ובדביקות כזו, כביכול היה יחד עם כלל אנ"ש כבכל שבת בבית מדרשינו. דבר זה מראה את מידת ההשתוות של הצדיק, אשר בלתי ניתנת להשגה.
לאחר התפילה הרב התיישב לסעודת ליל שבת, שר זמירות ומעט האריך כדרכו בקודש ב'י־ה ריבון' וב'רברבין'. במהלך הסעודה הרב דיבר על פרשת השבוע כי-תבוא ואמר: "עכשיו כי תבוא, כל הקללות נהפכות לברכות. בזכות שנוסעים לרב'ה הכל נהפך לברכות. כאשר התלמיד מגיע לרב, זה ייחוד גדול מאוד. אנחנו מחכים שנזכה להגיע לציון"!
אחד הדיבורים שהכי נתפסו לאוזנם של הגבאים, והיה כרוח הקודש של ממש, היה כאשר אמר הרב שליט"א: "תשעים אחוז לא נצליח להיכנס, עשרה אחוז שכן. כי החולקים כנראה הכינו משהו חדש. אבל זה לא משנה, אנחנו צריכים לנסוע לרב'ה. בין אם ניכנס ובין אם לא ניכנס". כמובן שזה עוד הרבה לפני שידעו על המניעות החדשות שיצוצו בעת שיבואו אל הגבול כדלהלן. אין ספק כי דיבור כזה, של השתוות, של ביטול מוחלט, רק מורינו הרב שליט"א, צדיק הדור, יכול לומר בכזה יישוב הדעת.
במהלך כל השבת הרב כאמור התייחד עם קונו בתפילתו, ואת הסעודות ערך יחד עם משמשיו. במהלך סעודה שלישית, מלבד הדיבורים הנ"ל, הרב הִרבה לדבר גם כן מהבעל שם טוב הקדוש. ואמר שכעת אנו נמצאים סמוך להרי הקרפטים ששם הבעש"ט הק' היה עורך את עבודותיו הנשגבות לפני התגלותו, והרב החל את סיפור לידתו ושנות ילדותו, כיצד הוא היה 'עוזר' ששמר על הילדים, ואף הבריח פעם חיה ביער, וגם את הסיפור הידוע על שתי ההרים שהתחברו, ועל השודדים שראו אותו ובזכות זה הוא התגלה, והסיפור של השידוך עם אחות הרה"ק רבי גרשון מקיטוב זי"ע.
"אָבֶּער אָן אַ פַּסְפּוֹרְט נִישְׁט"
ביום ראשון כ"א אלול א' דסליחות, יצא מורינו הרב שליט"א בפעם הראשונה אל גבול רומניה - אוקראינה. להפתעת כולם, למרות שפג תוקפה של ה'ויזה שחורה', הניסיון לא צלח, ומניעות חדשות באו. במהלך כל השהות בגבול שפתיו של הצדיק לא פסקו מלרחש תיקוני הכללי בזה אחר זה בכיסופים אדירים. ולאחר שהתגברו המניעות, הרב שליט"א חזר למקום שהותו ברומניה.
"אוּלַי! אוּלַי אֶזְכֶּה…"
כעבור יומיים הוצע כי הרב שליט"א ינסה להגיע אל גבול פולין - אוקראינה, שם יתכן שהרב שליט"א כן יצליח לעבור הפעם. ביום רביעי כ"ד אלול מורינו הרב שליט"א עלה על טיסה פרטית מרומניה לפולין ובשעות הצהריים הגיע לגבול בפעם השניה.
במהלך שהותו בגבול הרב ישב ברכב ולמד מתוך 'הקצות', לפתע הרב ביקש מאחד מנכדיו לא פחות ולא יותר מאשר… רמב"ם! אין לתאר את גדולתו של הצדיק, כן גבול, לא גבול. כעת באמצע הלימוד הרב שליט"א התקשה בפשט ב'קצות', אז הוא מחפש רמב"ם. הכי פשוט שיש… הכי פלא שיש - - -
לאחר זמן מה, שוב נודע כי הניסיון לא צלח, והרב שליט"א שב למקום שהותו החדש בפולין.
ערב ראש השנה – התקווה והאכזבה
ערב ראש השנה, בשעות הבוקר מורינו הרב שליט"א נסע שוב בסמוך לגבול הפולני. שם המתין בכיסופים לקבלת האישור המיוחל. במהלך ההמתנה הרב שליט"א אמר תיקוני הכללי ברצף, ובאמצע אף ביקש תהלים מאחד מנכדיו, פתח אותו והחל לומר פרקי תהילים - מחזה שלא רואים בכל יום.
סמוך לשעה 12:30 הגיעה ההודעה המצערת, כי כל הניסיונות כשלו ומורינו הרב שליט"א לא הצליח להיכנס, גם לא השנה - - -
שש שנים ברציפות! שש שנים שלמרות הכל, בגזירת שמיים חתומה וסגורה, אותה נבצר מאיתנו להבין, שערי אומן נותרו סגורים עבור מורינו הרב שליט"א. צדיק הדור אשר הוא זה שפתח שערים אלו לפני למעלה מחמישים שנה, נותר כרעיא מהימנא מחוץ לארץ המובטחת - - -
בחזור מגבול אוקראינה פולין, המחוג כבר הראה על 15:30, ומורינו הרב שליט"א אשר רצונו הראשון היה לחזור לארץ הקודש לערוך את הקיבוץ בירושלים במעון קודשו, הבין כי מאוחר מידי בשביל לחזור, והוא נאלץ להישאר בפולין בראש השנה.
"וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם"
אחד המקומות המיוחדים שקיימים בקרקוב הוא הכנסת אורחים 'אוהל אברהם'. הכנסת אורחים זו דואגת בכל השנה למאות ואלפי יהודים העוברים בקרקוב רבתי. כאשר שמע מנהל הכנסת האורחים ר' אברהם זולדן הי"ו את שמו של מורינו הרב שליט"א שנמצא בפולין, אמר בהתרגשות: "רק תבואו, תאכלו אצלי, תשנו אצלי, יש לי פה בחורים אני יארגן לכם מניין". ההתרגשות הגדולה על הזכות לארח בהכנסת אורחים את מורינו הרב שליט"א, ניכרה היטב בקולו.
עד סמוך לכניסת החג עמל במסירות להכין הכל: בשר, דגים, חלות, סימני ראש השנה. כאשר אף השולחן עצמו ערוך בכלים נאים ויוקרתיים. הכל בשפע פאר והדר לכבודו של הצדיק.
סמוך להדלקת נרות מורינו הרב שליט"א הגיע לקרקוב למלון 'רובינשטיין' השוכן ממול להכנסת אורחים ושם השתכן בכל ימי החג הקדוש. הרב שליט"א הלך למקוה במלון 'עדן' הנמצא בסמוך. הדליק נרות, ויצא אל בית הכנסת השוכן במתחם הכנסת האורחים 'אוהל אברהם'.
וּבוֹ תִנַּשֵּׂא מַלְכוּתֶךָ
למרות הקושי והצער העצום שהיו, הן על כך שלא הצליח להגיע גם בשנה זו אל הקיבוץ והן על כך שלא הצליח לחזור למעונו בירושלים. מורינו הרב שליט"א לא הראה על פניו הטהורות שום נדנוד של צער אלא רק שמחה וגילה ברעדה, בבחינת "כי חדוות ה' היא מעוזכם"!
כלל התפילות התקיימו בנוסח חסידי ברסלב מקדמת־דנא, את כל תפילות החג מורינו הרב שליט"א התפלל בבית הכנסת של הכנסת האורחים בסמוך לציון הרמ"א: תפילת מנחה אחרונה של השנה עם דמדומי חמה אחרונים לשנת תשפ"ה - "תכלה שנה וקללותיה". מספר דקות לאחר ששקעה החמה ושנת ת'הא ש'נת פ'דות ו'גאולה נכנסה, החלו את תפילת ערבית עם ניגון ה'ברכו', כאשר מורינו הרב שליט"א ניגש לפני העמוד. ברגעים אלו ממש "מעביר צאנו תחת שבטו", רבינו הקדוש מעביר את כל באי הקיבוץ הקדוש, ומעל כולם את כל אלה אשר כספו להגיע ונמנע מהם, ובגודל שפלותם עוברים המה ראשונים וזוכים להכתב ולהחתם בספרו של הצדיק האמת לשנה טובה ומתוקה לחיים טובים ארוכים ולשלום.
אכלו מעדנים
לאחר התפילה מורינו הרב שליט"א ערך קידוש עם ברכת 'שהחיינו', והתיישב לסעודת ליל החג יחד עם המניין. יש לציין את שבחו של ר' אברהם, אשר כאברהם אבינו בשעתו עמד עליהם והגיש לפניהם משפע מעדני החג - "אכלו מעדנים ושתו ממתקים". תחילה הגיש לפני מורינו הרב שליט"א חלות ענקיות כאשר מגישים לפני האדמורי"ם כנהוג בקודש, ולאחר מכן הוצעו הסימנים. מורינו הרב שליט"א כדרכו בקודש רק לאחר נטילת ידיים של המוציא עורך את סדר הסימנים, כאשר דבר לא חיסר ר' אברהם משולחנו של הצדיק. ניתן לציין כי הרב שליט"א נוהג לטבול את התפוח בהרבה דבש ואפילו מספר פעמים, וכן את החלה הרב שליט"א נוהג לטבול בדבש תוך כדי שהוא מלמל שוב שוב "שתהיה שנה טובה ומתוקה".
לאחר סיום הסימנים הגישו דגים וסלטים שוב בשפע גדול מאוד. אך הרב שליט"א ניגש מיד לעבודת הקודש והחל לשיר 'אתה נגלית' בניגון ברסלב הידוע, מתוך תפילות יום הדין. בין הדגים לבשר הביא ר' אברהם יין כמנהג החסידים להפסק. מורינו הרב שליט"א, כדברי רבינו הקדוש, לא שותה יין אף פעם. אך כשר' אברהם הסביר להרב שליט"א כי מדובר ביין ישן ויקר מאוד שפתח במיוחד לכבוד הרב שליט"א, הרב בירך 'הגפן' לגם מעט ומסר לר' אברהם הכוס בברכת לחיים. ר' אברהם שהתרגש מאוד לקבלת השיריים שמח עד למאוד. במהלך הסעודה שרו 'אשת חיל' כנהוג אצל אנשי שלומינו, לשיר בליל ראש השנה את הניגון המעורר של 'אשת חיל'.
לפני ברכת המזון הרב החל לדבר מכך ששמונים שנה הצדיקים הטמונים פה מחכים שיהיה כאן קיבוץ של חסידי ברסלב. הרב שליט"א התבטא ואמר שהרמ"א - שהרב שליט"א מצאצאיו, (דרך אמא של מלכות - הרבנית עטיא ברלנד ז"ל - למשפחת סטורולביץ', שהיו צאצאים של בעל האשל אברהם זיע"א, שהיה מצאצאי הרמ"א) משך אותו לעשות כאן את הראש השנה, והוסיף שמי שחיכה בגבול עד 12 בצהרים בשביל לנסות להיכנס לאומן, בוודאי שהרב'ה נמצא איתו, הרב'ה העביר אותנו כבר בליל זכור ברית. אבל צריך להמשיך להתפלל על כל עם ישראל. הרב שליט"א הביא דוגמאות מאדמורי"ם ביניהם; האמרי אמת מגור והדמשק אליעזר מויז'ניץ ועוד, שהם בעצמם ניצלו מהשואה, אך לאחר שעלו לארץ הבינו את החורבן הגדול שקרה לחסידיהם ומרוב הצער נפטרו. לאחר קרוב לשעתיים של סעודת ליל ראש השנה, הרב שליט"א חזר למלון ממול, שם נח מעט ובעיקר עסק בתורה במשך ליל יום הדין. כידוע כל השנים הרב שליט"א עורר על כך שיש עניין להיות ערים בלילות של ראש השנה. (כמובן בתנאי שזה לא פוגע בריכוז בתפילות היום).
"וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה"
יום א' דראש השנה: בשעה 08:00 מיד עם פתיחת המקוה במלון 'עדן' הרב שליט"א נכנס לטבול. תוך דקות ספורות כבר עמד בתפילה עטוף בטלית. בתחילת התפילה הרב עמד עם הפנים לקיר, והתפללו עד 'המלך' בנוסח של שובו בנים. החל מזמירות הבוקר, קרבנות ופסוקי דזמרה. במהלך שירת 'כי כל פה לך יודה' הרב שליט"א הסתובב לראשונה מתחילת התפילה וסימן שיגשו אליו לרקוד במעגל, כך ניגנו כחמש דקות. בסיום 'כי כל פה' הרב שליט"א הורה לנינו ר' נפתלי צוקר שיגש לפני העמוד, וכשניגן את 'המלך' הרב שליט"א מחא כפיים בהכתרת מלכו של עולם. אין ספק כי ההכתרה עליה מוהרנ"ת דיבר "דיא גאנצע וועלט שרייט המלך, אבער די קרינאציע איז אין אומן" (כל העולם צועק 'המלך' אבל ההכתרה היא באומן). תקפה יותר מתמיד גם למניין בקרקוב של צדיק הדור, המתקשר בלב, בנפש וברוח עם הקיבוץ באומן. ותעלינה שני ההכתרות מאוגדות זו בזו עד לכתר מלכות לאשר "מלכותו בכל משלה".
לאחר מכן המשיכו את התפילה בנוסח 'שובו בנים' הרגיל, כאשר הרב שליט"א משמש כשליח ציבור בין הפרקים כדרכו בקודש. לאחר תפילת הלחש, הרב הורה שוב לנינו ר' נפתלי צוקר לגשת כחזן. הרב היה מרוכז מאוד במחזור ועקב אחרי הנוסח הקדוש, הנוסח אותו רביה"ק שמע מהמגיד מטרוביץ זיע"א וקבעוהו לנוסח של חסידי ברסלב בימים הנוראים, שיהא מעתה ועד עולם. הייתה התעוררות גדולה, וכמובן שאין צורך להזכיר שהרב כל העת עומד על רגליו מתחילת התפילה, למרות כל הטלטולים שעבר בשבועות האחרונים ולמרות מצבו, מבחינת הרב לשבת בתפילה זה 'מאן דכר שמיה'... ובפרט בימים הנוראים, בהם אין על מה לדבר בכלל!. לאחר קרוב לשלוש שעות הסתיימה תפילת שחרית.
כאן המשמשים שראו כי הרב מט ליפול מפאת חולשתו הנוראה, הביאו לפניו כיסא, עליו התיישב מחוסר ברירה. הרב הורה לנכדו ר' אהרן צוקר לקרוא בתורה - "וה׳ פקד את שרה", ומיד כאשר כבדוהו לעלות בעליית רביעי - עליית רבנו הקדוש, הרב שליט"א התרומם, כביכול רק חיכה לקום מהכיסא.
"עלה אלוקים בתרועה"
מיד לאחר קריאת התורה, התחילו 'למנצח… כל העמים' בהתעוררות גדולה מאוד. הרב שליט"א הורה לבעל-תוקע ר' חיים זינגר הי"ו, לברך את הברכות ולתקוע, כאשר הרב שליט"א אומר לפניו את סדר התקיעות. מיד לאחר תקיעות דמיושב, הרב שליט"א הורה לר' אהרן צוקר לגשת לפני העמוד. 'הנני העני…' ותפילת מוסף. מלכויות, זכרונות, שופרות. לב מי לא יחרד! כשכל הדרת פניו הטהורות של הרב שליט"א אומרות יראת היום!
עוד ניתן לציין כי ב'עלינו לשבח' דחזרת הש"ץ ירד הרב שליט"א להשתחוות, במסירות נפש של ממש, כאשר המאמץ ניכר היטב על גופו החלוש. אך פניו בוערות כאש יוקדת "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא"!
בקדיש תתקבל שרו 'יהא שלמא' בניגון השמח, הרב שליט"א הסתובב שוב וסימן לכולם לקפוץ בחיות גדולה מאוד! וסיים את התפילה כסדרה עם אדון עולם.
"ואוצרך הטוב לנו תפתח"
ביום א' דר"ה הרב סיים את תפילת מוסף סמוך לשעה 13:30. מיד לאחר התפילה הרב שליט"א עלה לקומה השניה, לסעודת יום ראש השנה. הרב קידש, נטל את ידיו ובצע שוב על החלות הענקיות. מיד עם הכזית הראשון הרב התחיל שוב 'אתה נגלית'. לאחר כל התפילה הארוכה הזו, הרב לא חושב לא על אוכל ולא על שינה. את הצדיק שליט"א מעניין רק לשיר עוד ולשבח את בורא עולם. עוד געגוע עוד כיסופים. עבודת ה' ללא לאות!
לאחר מספר דקות המשיכו בשירים וניגונים נוספים, ובין השאר ניגנו 'אוחילה לא־ל' (בלחן הנפוץ של ר' הלל פלאי). הרב התרגש מאוד למשמע הניגון, והיה נראה כי שומעו בפעם הראשונה. מכאן ההתרגשות והתעוררות רק הלכה וגברה עת שרו את השיר "שערי שמים פתח". הרב שליט"א עיניו הזכות כבדולח, פקוחות, מתבוננות בנקודה עלומה, ולפתע שמו לב הנכדים כי הרב שליט"א מתחיל לדמוע, ותוך דקות ספורות, הדמעות הפכו לבכי של ממש. "שעריך הם דופקים כעניים ודלים…" אין לתאר ולשער את הרגעים הנעלים הללו. אייי, "שערי שמיים פתח, ואוצרך הטוב לנו תפתח… ואוצרך הטוב לנו תפתח… שערי שמים פתח!!". ומשיר אחד למשנהו - "מכניסי רחמים…" איי "השתדלו והרבו תחינה…"!! היו אלה רגעים של התעלות שלא ניתן לתארם על הכתב כלל. כמו כן הביאו אף פיוטים מתוך התפילה "עוד יזכור לנו… אהבת איתן ובבן הנעקד…", במשך קרוב לשעתיים של שירים וניגונים בבכיות והתעוררות, כאשר הרב שליט"א עיניו הקדושות, כנהרי דמעות. מסמן בקול נשנק לחזור שוב ושוב על הניגונים המעוררים והמרגשים.
יש לציין כי במהלך הסעודה לא הפסיק בעל הבית - ר' אברהם זולדן הי"ו - לעלות על השולחן הטהור שפע אדיר של מעדנים וכל מטעמים, כאשר מידי מספר דקות שב הוא מתוך 'מעמד הר סיני' אל המטבח כאברהם אבינו, עומד הוא על הסירים ומבשל. ר' אברהם מעמיס עוד ועוד, אך אף אחד מהנוכחים לא חושב בכלל להסתכל לכיוון האוכל. מי מוכן להפסיד כזה מעמד יחד עם מורינו הרב שליט"א!?
רק בסביבות השעה 15:30, בשעה בה מסיימים את התפילה בקלויז בקיבוץ הקדוש. מורינו הרב שליט"א סיים את עבודת היום, התפילה והסעודה. כאשר בעת הסעודה, עם ה'עבודה' של השירים והניגונים, הרגישו הנוכחים התעלות כמעט כבתפילה. עוצמות ההתעוררות היו מעבר לכל דמיון!.
"זכור ברית אברהם"
לאחר הסעודה הרב פנה לחדרו לעבודת היום, המשמשים ציפו שהרב שליט"א יצא כדרכו בקודש לתשליך ביום הראשון, אך הרב שליט"א אמר שאין בכוחו לעשות תשליך כעת, ודחה זאת למחרת. בשקיעה הרב שליט"א החל מנחה, כשהוא משמש כשליח ציבור, ולאחר מכן גם במעריב של ליל ב' דראש השנה הרב שליט"א ערך הכל כדרכו בניגונים ובחיות.
כאשר הרב עלה לסעודה אירע דבר מעניין. הרב שליט"א התחיל מיד לאחר הכזית הראשון את הניגון של 'אתה נגלית' וכעבור מספר דקות הרב סימן בידו. המשמשים לא הבינו את כוונתו הטהורה והמשיכו בניגון שבו התחיל הרב, אך לאחר רגעים נוספים של שירה, הרב עצר ואמר 'אוחילה לא-ל, נו, אוחילה לא-ל…'. כאן הבינו שרצונו של הרב שישירו את כל הניגונים ששרו בסעודת הבוקר, ואכן שרו שוב את כל הניגונים, ושוב הרב שליט"א התרגש מאוד. בהמשך הרב הוסיף עוד שירים; 'וידע כל פעול', 'זכרנו לחיים'. לאחר כשעה ששרו את כל השירים, הרב התחיל לדבר ולשחזר את כל המסע שעשו מאז שיצאו מארץ ישראל, וכיצד ברגע האחרון הגיע הפלא הגדול, שלאחר שחשבו שיעשו ראש השנה עם מיץ ענבים ושופר בלבד, פתאום הגיע ר' אברהם וסידר את הכל, וכך הרב האריך בשבחו של בעל הבית. ר' אברהם זולדן התרגש מאוד למשמע דבריו של הרב שליט"א והוציא שוב את היין היקר והמשובח. הרב שליט"א בירך וטעם מעט והביא לו את הגביע שישתה לחיים. תוך כדי שהוא מפטיר בשבחו: "אתה אברהם אבינו של הדור"!
דינא רפיא
יום ב' דראש השנה. בשעה 08:00 בבוקר, נפתח המקוה במלון 'עדן'. הרב שליט"א ירד לטבול וכעבור דקות אחדות החל את התפילה כאמש מזמירות הבוקר, קרבנות ופסוקי דזמרה בניגונים. ובדיוק כביום הראשון, הרב עמד בתפילתו ופניו אל הקיר. רק בעת שירת 'כי כל פה' הרב סימן שיתקרבו אליו והחל לרקוד במעגל מספר דקות. ב'המלך' אמר לר' אהרן צוקר לגשת ולאחמ"כ המשיך את התפילה עד שמונה עשרה. לאחר מכן בחזרת הש"ץ הורה לו שוב לערוך את חזרת הש"ץ. לאחר מכן בקריאת התורה הרב הורה לר' נפתלי צוקר לקרוא. את התקיעות ערך הבעל תוקע ר' חיים זינגר. וכהמשך לקריאת התורה הורה לר' נפתלי צוקר לגשת גם ל'הנני העני ממעש' וחזרת הש"ץ לתפילת מוסף יום ב' דראש השנה.
וְהֵשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם
לאחר התפילה הרב עלה לקומה השניה, לסעודת היום השני. בסעודה הרב שר את כל השירים כבסעודות הקודמות, ושוב הייתה התעוררות מאוד גדולה, כביכול זו פעם ראשונה ששומע את הניגונים המעוררים. בערך כשעה ארכו כל הניגונים המעוררים, ולאחר מכן הרב שליט"א דיבר מהמעשה של יוסל'ה קמצן קדוש, שאירע באתרא קדישא הדין (בעיר קראקא - קרקוב). הרב האריך ותיאר כדרכו בקודש בצורה חיה את כל הסיפור מתחילתו כיצד היה משיב את פני המבקשים ריקם כביכול, ולאחר מכן בשעת לילה היה מתגנב ודוחף מעטפות מתחת לדלתות. וכיצד התגלה הדבר לאחר פטירתו כאשר קברוהו קבורת ביזיון בצד בית הקברות, ורשמו על מצבתו 'יוסל'ה קמצן'. ולאחר שגילו הדבר הרעישו שמיים ונתגלה בחלום לבעל התוספות יום טוב ופקד עליו שלא יהיו בצער כלל מכיון שעכשיו שמח הוא עם האבות הקדושים בגן עדן, והורה לו שלא יוסיפו שום דבר ברישום המצבה. לאחר דין ודברים הורה לו ר' יוסל'ה שיוסיפו רק את המילה 'קדוש' וכך נקרא "יוסל'ה קמצן קדוש".
אמנם זה גרסת הסיפור שמכירים כולם, אך להפתעת כל הציבור לראשונה הרב המשיך את המעשה שאירע כעשרות שנים לאחר מכן; כאשר כומר שהיה המועמד להיות הבישוף הבכיר ביותר בכל שוודיה, אמו קראה לו על ערש דווי והודיעה לו שהיא נכדה של יוסל'ה קמצן קדוש, והכומר שהוא בעצם יהודי שמו האמיתי הוא יוסל'ה על שם הסבא. כעבור דקות ספורות השיבה האם את נשמתה ליוצרה. המועמד לקרדינל התהלך מספר ימים כסהרורי ולא ידע מה לעשות: האם לעזוב את הכל ולחיות כיהודי, או להמשיך בחייו כאילו לא אירע דבר. ימים ספורים לאחר מכן היה מפגש של כל ראשי הדתות כמועמד להיות הבישוף הראשי של שוודיה, כאשר הלה הוזמן להשתתף בו. תוך כדי הנאום שוב צפים ועולים בליבו הספיקות "מה לעשות?!" בהחלטה של רגע פנה הוא להקב"ה "ה' אם אתה רוצה שאהיה יהודי, תן לי סימן הרגע!". הוא לא מסיים את דבריו, ולבמה עולה רב חשוב שהיה למעשה נציג היהודים, לתדהמתו הוא שומע את הרב מספר את המעשה הנ"ל של "יוסל'ה קמצן קדוש". כאן הבין כי אין סימן יותר ברור מזה. למחרת בבוקר הוא דפק בביתו של הרב, מספר לו את המעשה ומודיע לו את החלטתו: "אני עוזב את הכל, אני רוצה להיות יהודי"!
כאשר הרב שליט"א סיים לספר בלהט אש קודש את המעשה הנורא ובעיקר את חלקו השני, אין עין שלא דמעה בחדר מרוב התרגשות! בסיום הסיפור הרב הוסיף לומר שזו הסיבה שהגענו לקרקוב, לעשות עליה לכל הנשמות שהיו כאן ונרצחו בשואה, כאשר אדמת פולין ספוגה ורוויה בדם של למעלה משלושה מיליון יהודים, כאשר בקרקוב לבד היו למעלה משבעים אלף יהודים שנשלחו למשרפות ונטבחו ע"י החיה הנאצית ושותפיהם הפולנים. "כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו". הרב שליט"א אף הזכיר שמצד משפחתו של אביו שמגיעים מחלם שבאזור לובלין. כולם נטבחו ונרצחו על קידוש ה' בשואה ובכל מסעות הצלב הנוראים. "אנחנו, הבנים, הגענו לכאן לעשות תיקון לכל הנשמות הללו". הכריז הרב שליט"א.
כאמש, רק סמוך לשעה 15:00, לאחר קרוב לשעתיים של סעודת היום השני. הרב שליט"א זימן על הכוס. בברכת המזון, תוך כדי 'הרחמן הוא יברך את…', הרב שאל כל אחד לשמו ושם אמו והזכירו, וכחיתום בירך: "שכל הנוכחים כאן יזכו להיות הם ובני בניהם עד סוף כל הדורות באומן בראש השנה".
"לְמַעַן בָּאֵי בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם"
לאחר הסעודה הרב שליט"א פנה לחדרו וכעבור שעתיים בלבד, בשעה 17:00, יצא לתפילת מנחה יום ב' דראש השנה.
לאחר התפילה הרב שליט"א הביע את רצונו לקיים את התשליך בגשר 'פילסודסקי' שעובר מעל נהר ה'וויסלה'. בפי יהודי פולין אשר שרדו את התופת, גשר זה מכונה בתור 'גשר בנות קרקוב'. הגשר מהווה עדות אילמת לגבורתם העילאית של תשעים ושלוש יהודיות אשר הובלו מתוך גטו קרקוב הידוע לשמצה. הבנות שחששו כי החיות הנאציות יטמאו ויחללו את בנות ישראל הקדושות, העדיפו למות על קידוש ה' בקפיצתם אל תוך מי נהר הוויסלה השוצפים.
אחד היהודים המקומיים ששמע שהרב שליט"א רוצה ללכת למקום הקדוש והנורא, בו מסרו בנות ישראל הקדושות נפשם על קידוש ה', התרגש מאוד ואמר כי ידריך אותם כיצד להגיע לשם. מחזה כזה של הרב שליט"א ובני לוויתו עם קיטלא'ך, פאות וזקנים, הצועדים ברחובות העיר, גרמו לכל הגויים לעמוד על מקומם. אחדים שנאחזו בהלם, הוציאו מצלמות ותיעדו את הרגעים המפליאים הללו, אותם רחובות פולין לא זוכרים זה מעלה משמונים שנה.
בנקודה זו בגשר 'פילסודסקי' שמעל הנהר, עצר מורינו הרב שליט"א והחל לומר את סדר 'התשליך'. הרב כדרכו בקודש אמר את כל הנוסח בקול, מילה במילה, וניגן ב'רננו צדיקים' כנהוג, ולסיום אמר את הנוסח של 'רבונו של עולם' הארוך, כשהרב שליט"א מוסיף עוד בקשות ותחינות עבור כלל ישראל לשחרור כל החטופים ולסיום המלחמה הנוראה ולגאולת ישראל במהרה ברחמים.
לאחר סיום מעמד התשליך הרב שליט"א אמר קדיש, וכאשר היה כבר באפיסת כוחות מכל רצף ה'עבודות' בפרט, ומכל השבועיים האחרונים בטלטולי הדרך בכלל. משמשי הרב שראו שאין ביכולתו ללכת הציעו לרב שליט"א לשבת על הכיסא שהביאו מהכנסת האורחים וכך שב. אך אם חשבתם שהרב שליט"א ילך לנוח לאחר שלא היה בכוחו אפילו לצעוד פסיעה אחת נוספת?? כלל וכלל לא!. בשובו, נכנס הרב שליט"א לביהכנ"ס הרמ"א, ענה על הקדיש של מנחה שאמרו שם, הסתכל מעט על המקום שבו ישב הרמ"א הק' ועל ארון הקודש ויצא, ומשם נכנס והתיישב בבית הכנסת שבהכנסת אורחים, שם שקד על תלמודו במסירות נפש - "ובהם נהגה יומם ולילה" - עד הגיע זמן קריאת שמע של ערבית.
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ
במוצאי החג התפלל מורינו הרב שליט"א ערבית בניגונים, ומיד לאחר מכן הבדיל על הכוס. ניתן לציין כי מיץ הענבים הרגיל שהרב שליט"א מקדש עליו - תירוש כרמל לבן - שהביאו מהארץ אזל זה מכבר מחמת שלא חשבו שיהיו בר"ה בפולין, ובמוצאי ראש השנה הרב שליט"א הבדיל על מיץ ענבים אדום של טעמן.
עם צאת החג, נפרד הרב שליט"א מבעל הבית - איש החסד המופלא ר' אברהם זולדן הי"ו, שסירב לקבל תשלום על הזכות לארח את הצדיק שליט"א, וזאת למרות הפצרותיהם של המשמשים.
בשעות הלילה המאוחרות יצא הרב עם פמלייתו לוורשה, ומשם המריא בסביבות השעה 06:00 בבוקר (שעון פולין) לארץ הקודש. בשעות הצהריים הגיע למעונו בירושלים.
וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ
בכך נחתם ראש השנה תשפ"ו – שנה של מניעות, של מסירות נפש, של דמעות ושל אמונה. אמנם לאחר כל הכיסופים גברו המניעות והרב שליט"א לא הגיע לאומן לראש השנה - משאת נפשו, אך רוח רבנו הייתה עמו, ועודנה, בכל צעד. שוב נוכחנו לדעת כי "אין יאוש בעולם כלל", וגם כשהשערים סגורים, הצדיק פותח שערים אחרים.
כאן המקום להודות מקרב לב לאיש החסד רב הפעלים ר' אברהם זולדן הי"ו שאירח את מורינו הרב שליט"א בפאר והדר וקיים בהידור את מצוות הכנסת האורחים בקיבוץ ראש השנה תשפ"ו.
במאמר המוסגר ניתן לציין כי עם סגירת הכתבה הרב התבטא כי 'זולדן' בגימטריא 'אומן' (עם הכולל)... "היינו אצל זולדן, היינו באומן…".
שנה נוספת נוספה לשורת הכיסופים. דבר אחד בטוח: הצדיק לא חדל והמסע נמשך, עד ייפתחו כל השערים, ונזכה כולנו יחד לעמוד עם מורינו הרב שליט"א באומן עיר הקודש, בשמיעת תקיעת שופר גדול לחירותנו, במהרה בימינו אמן.