חבורת בני הנעורים בבני ברק החבורה בקודש פנימה תקציר מתוך השיעור ממורינו הרב שליט"א
ל"חבורת בני הנעורים לעבודת השם" סניפים נוספים ברחבי הארץ. מלבד מוקד האש בירושלים עם מאות בחורי חמד, ישנם סניפים אף במודיעין עילית ובערים נוספות. אחד מהמקומות המרכזיים בהם מתקיימת החבורה היא בעיר בני ברק. החבורה מתקיימת בכל יום שלישי בערב באחד מבתי הכנסיות במרכז עיר התורה, ובה משתתפים מידי שבוע כארבעים בחורים חסידים, ואף בחורים ליטאים הבאים מהישיבות המובחרות שבעולם התורה.
בליל שישי ליל כ"ד טבת התאספו הבחורים לחבורה מיוחדת - הפעם בסלון ביתו של מורינו הרב שליט"א. בחורי החמד שרו במשך כחצי שעה שירי רגש בהתעוררות רבה, כאשר תוך כדי הניגונים נכנס מורינו הרב שליט"א והשתתף יחד עם הבחורים בשירה המעוררת. לאחר מכן פתח מורינו הרב שליט"א בשיעור אש להבה במשך כשלושים וחמש דקות. לפניכם תקציר ממהלך השיעור:
את השיעור החל הרב שליט"א בפרשת השבוע שמות, שמשה אומר להקב"ה: "שלח נא ביד תשלח", ושאל הרב: מדוע משה התעקש, הרי ההלכה היא ששליח ציבור שמגישים אותו בפעם השלישית חייב לגשת? בעניין זה הביא את הגמרא במנחות, שכאשר עלה משה למרום לקבל את התורה, ראה את רבי עקיבא ושאל מדוע אתה נותן תורה על ידִי, אם יש כזה גדול כמו רבי עקיבא? וה' השיב לו "שתוק, כך עלה במחשבה לפני!" וכן את המשך המעשה שראה את סופו של רבי עקיבא שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והוא קיבל את אותה תשובה "שתוק כך עלה במחשבה", והביא את תורה ס"ד שרבינו מדבר בעניין זה.
לאחר מכן עסק הרב בתורה מ"ו חלק ב' בעניין הקושיות שהיו לאליעזר על אברהם כשראה שמרבקה יצא עשו כמרומז במילים "וכדה על שכמה" ראשי תיבות עשו, והביא את דברי רבינו הק' בליקו"מ, שאם יש לאדם קושיא שילך לשדה ויצעק, כי ראשי תיבות "קשיא" הוא "שמע ה' קולי אקרא". עוד הביא הרב מעניין השידוך של רבקה ומהניסים שנעשו שם, על כך שהכד קפץ מעצמו להשקות את הגמלים, כי רבקה מסרה את נפשה להשקותו במים, היות וזה היה לעת ערב ואסור להן היה להסתובב לאחר החשכה.
כמו כן הביא הרב את דברי הפסוק "ומה' אשה משכלת", שאם האמא חכמה גם הילד יהיה חכם, והאריך לדבר כמה האמא היא זו שמשפיעה על הילדים שיצאו קדושים וחכמים.
לאחר מכן חזר הרב לעניין הקושיא של אליעזר, ואמר שאדם רואה משהו והוא לא מבין מה רואה, כי רק הצדיק יודע באמת כמה ילדים יהיו לך ואיזה ילדים. והביאה הרב את מה שכותב האמרי נועם בעניין זה שבזכות שאליעזר היה "מחריש" הוא זכה לראות גם את יעקב, ואז הבין שעשו הוא רק הקליפה של יעקב, כי מחריש בגימטריא "יעקב עשו", ולכן באמת יעקב ועשו נקברו באותו יום.
הרב גם דיבר מכך שחושים בן דן שהיה חרש לא הבין מדוע מחכים, והרג את עשו ביום קבורתו של יעקב, וזה מה שרמזה רבקה: "למה אשכל גם שניכם ביום אחד". מעניין לעניין, עבר לכך שגם חרש ואילם יכול לדעת את כל התורה כולה, כמובא בגמרא בחגיגה ג' ע"א, שאצל רבי היו שני תלמידים חרשים אילמים שהיו מגיעים לכל השיעורים, ורבי ביקש עליהם רחמים והתרפאו והתגלה שיודעים את כל התורה כולה, והביא על זה את הגלגולי נשמות שאלו התלמידים היו אלדד ומידד שבאו בגלגול.
משם עבר לדבר אודות נבואתם "משה מת ויהושע מכניס", ואמר שהם טעו, כי אם בעל נבואה לא נאמר "לאמֹר" אסור לפרסמה. הרב דיבר מכך שכוונת המרגלים היתה לטובה בכך שלא רצו להיכנס לארץ, כי לא רצו לעזוב את משה, ואף על פי כן אמר הרב שהיו צריכים לשמוע למשה, כי אם הצדיק אומר להיכנס אז נכנסים. ובאמת אם היו נכנסים משה היה מת לחמש דקות והייתה תחיית המתים והיינו נגאלים.
וקישר את דברים אלו לעניין אליעזר שהתבטל לאברהם אבינו למרות שהייתה לו קושיא נוראה הרי ה' אמר לאברהם "לך לך מארצך", וכאן אברהם אומר לאליעזר "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך", ובזכות הביטול לצדיק זכה לצאת מארור לברוך להכנס עם גוף לגן עדן. והוסיף לדבר בעניין זה והביא את הקושיא הנוספת שהייתה לאליעזר, שאם יצא כבר מארור לברוך מדוע כעת אברהם לא לוקח את בתו, וזו הסיבה שכתוב "אֻלַי" חסר ו', והכוונה היא "אֵלַי" - שאת השידוך יעשה עם בתו של אליעזר.
הרב דיבר ממעלתה של רבקה ומכל האִמהות שנרן לא כבה לעולם, ומעניין לעניין שאל את השאלה: אם בכל הדורות נעשו לצדיקים ניסים בעניין של נרות, כמו עם בתו של רב חסדא שדלק הנר מחומץ והאמהות הקדושות, מדוע עשו חג על נס חנוכה. והשיב, שכל פעם לאנשים פרטיים היה ניסים, אבל כאן זה היה לכלל ישראל וזה מעל הטבע. הרב סיים בכך, שאם אדם הולך עם הצדיק, נרו לא יכבה לעולם ועד!
לאחר השיעור מורינו הרב שליט"א הורה לבחורים לחתום על כתב ההתחייבות של ההתנזרות מכלי הטכנלוגיה. בחורי החמד עברו בזה אחר זה וחתמו יחד עם מורינו הרב שליט"א על כתב ההתחייבות.