במוצאי שבת פרשת שמות החלו להגיע הידיעות על קריסת מערכות גופו של הרה"ח הר' משה צנעני בבית הרפואה, ולאחר מספר דקות הגיעה ההודעה המרה "ברוך דיין האמת", בעוד שאצל מורינו הרב שליט"א עדיין אחזו בעת רעווא דרעווין. בכדי לא לבשר בשורות רעות בשבת. המתינו עד לסיום סעודת מלוה מלכה.
עם כניסת מורינו הרב שליט"א למעון קודשו, הודיעו ברמקולים בצער רב על הסתלקותו לשמי מרומים של התלמיד הנאמן, הגה"צ ר' משה צנעני זצוק"ל. ההלם והתדהמה על פני כל הציבור היו קשים מנשוא. "ברוך דיין האמת" קיבלו כולם את הבשורה המרה.
בשעה 23:00 הגיעה המיטה לבית הלוויות שמגר כאשר ההמונים גדשו את המקום ולא היה ניתן להיכנס כלל אל בית הלוויות, ואף מחוץ לבית הלוויות היה עומס אדיר. ראשון המספידים היה ר' עופר ארז, ולאחריו ר' נחמן ברלנד. ולסיום בנו אשר שימשו במסירות נפש בשנים האחרונות - ר' נחמן צנעני.
לאחר מכן יצאה המיטה לעבר מעון קודשו של מורינו הרב שליט"א. שם הונחה המיטה ברחובה של עיר כראוי לאשכבתיה דרבי. ידיד נפשו - הרה"ח ר' מאיר מלכה שליט"א, עלה בקושי רב ומתוך גרון נשנק הספיד את חבירו וריעו "על מי נטשת הצאן!? רבי משה, תמליץ עלינו מלמעלה!" ביקש בבכי.
לאחר מכן ירד רבו המובהק מורינו ורבינו שליט"א ובמשך עשר דקות הספיד מרה את תלמידו הגדול. "הוא היה הרב של כולם, אני הייתי תלמיד שלו"! התבטא מרורים הרב שליט"א, "כל מי שראה אותו מיד עשה תשובה", "מאז שהרב צנעני התקרב לשובו בנים הוא היה רבינו בעצמו, רבינו התעבר בו. ראו שכל תנועה שלו, וכל מחשבה שלו זה רק דביקות ברבינו"! ההספד היה מרטיט ומעורר ביותר. כאשר אפילו התלמידים הוותיקים מספרים כי מעולם לא שמעו את מורינו הרב שליט"א מספיד כך אדם!
לאחר ההספד קרעו הבנים בזה אחר זה את בגדם, בברכת "ברוך אתה ה' … דיין האמת" כדת וכדין, ולאחר מכן אמרו קדיש אחר מיטת אביהם הגדול.
המיטה יצאה לעבר הר הזיתים כאשר המונים המונים מכל רחבי הארץ הגיעו לחלוק כבוד אחרון אחר מיטתו של מי שהיה עמוד היראה והענווה, עמוד התורה והתפילה, עמוד הקדושה והחסד. אף ידיד נפשו הרה"ח ר' שלום ארוש שליט"א, ראש ישיבת חוט של חסד. הלך כפוך קומה אחר מיטתו של האי חסידא ופרישא.
ההלוויה תוכננה מראש להסתיים בצומת הנביאים - שער שכם, ומשם היו אמורים כולם לעלות לאוטובוסים. אך ההמונים הרגישו שאינם מסוגלים לעזוב את המיטה של המלאך עלי אדמות. וכבימים עברו הלכו ברגל מהחומה השלישית ועד להר הזיתים.
כאשר הגיעו לחלקת ברסלב רצו ההמונים ליטול חלק בקבורתו של התלמיד הנאמן, והדבר הגיע לכלל סכנת נפשות, עד שהיו צריכים להעמיד שומרים בכדי שלא יתקרבו אל מקום הקבורה. רק לאחר סתימת הגולל עברו מאות מאנשי שלומינו בזה אחר זה ליד מקום הקבורה והניחו אבן, כאשר רבים משתטחים על קברו הקדוש ומתייפחים בבכי…
ת.נ.צ.ב.ה.