חסידות ברסלב הוכתה בהלם ובצער עמוק עם היוודע דבר פטירתו הטראגית בדמי ימיו של נכדו של רבינו הננמ"ח זיע"א האברך החשוב המזוכך ביסורים רבי חיים יצחק לבקוביץ זצ"ל.
רבינו הקדוש הזהיר "לְכַבֵּד וּלְהַחֲזִיק בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל אֶת בָּנָיו כִּי הֵם אִילָנוֹת יְקָרִים מְאד וְיִהְיוּ גְּדֵלִים מֵהֶם פֵּרוֹת טוֹבִים וְנִפְלָאִים מְאד. גַּם אָמַר שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו לָקַח מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת" בשנים האחרונות חסידות ברסלב התוודעה להאברך החשוב ר' חיים יצחק לבקוביץ מחסידות גור שידע את את דבר היותו נכד רבינו הקדוש מצד סביו הצדיק רבי שמשון ברסקי זיע"א. אך בשלב מסוים בימי בחרותו מצא את 'ליקוטי עצות המבואר' של סבו הגדול רבי שמשון ברסקי, וכך החל להתקרב אל אור האורות רבינו נחמן מברסלב.
בפסח התשפ"ג לאחר שהתלונן על כאבים בגבו לדאבון לב גילו אצל ר' חיים יצחק את המחלה הנוראה ורופאיו אמרו לו כי ימיו ספורים, בריאיון שקיים בעבר לעיתונות החרדית סיפר כי למרות מצבו הרפואי החליט לנסוע לאומן. ואכן נגד כל תחזיות הרופאים נוספו לו חיים ושנות ימים.
לא רבים יודעים אך ר' חיים יצחק היה קשור בלב ובנפש למורינו הרב שליט"א. מתחילת התקרבותו הגיע פעמים רבות לאולם התפילות להתחזק ולהתבשם מאורו של מוה"ר שיבדלח"ט. גם כאשר שהה בביה"ח היה מרבה עד מאוד לשוחח עם מורינו הרב שליט"א, ולבקש מאתו את ברכותיו לרפואתו השלמה. ר' חיים יצחק היה אומר תמיד לסובבים אותו כי הרב שליט"א הוא צינור החמצן שבזכותו הוא זוכה להלחם על חייו, ולהתגבר על כל היסורים הנוראים שעבר.
מיד כשהתבשר על דבר המחלה המקוננת בגופו, נכנס לכולל חצות "קומי רוני" בבית שמש בראשות הרה"ח ר' אליעזר מנדלר שליט"א מחשובי אנ"ש בבית שמש.
פנינו לראש הכולל שגולל הספד ע"ג הכתב למערכת "המחדש" על האברך הבלתי נשכח:
ר חיים יצחק ז"ל קיבל את הבשורה על המחלה הנוראה בסביבות חג הפסח התשפ"ג, מייד אחרי זה הוא התקשר אלי שרוצה להיכנס לכולל חצות (רואים את העניין שאדם רואה כמה הוא צריך לנצל כל שעה כשרואה שימיו ספורים- - -). כמובן שקבלנו אותו בזרועות פתוחות. חיים יצחק חייב את כולנו. הוא היה מגיע במסירות נפש לילה לילה אפילו בימים של טיפולים קשים, הוא היה תמיד עם חיוך על הפנים ושמחה סוחפת, והיה תמיד עם אמונה יוקדת.
זכורה לי נסיעה שנסענו - חברי הכולל לקברי האבות בחברון, חיים יצחק ז"ל היה רק יממה לאחר טיפולים קשים עם בחילות קשות, אבל הוא לא ויתר והגיע מצוייד עם זנגביל מסוכר נגד בחילות שלעס בדרך, והמשיך בעבודת השם הנפלאה שלו. הוא היה ממש הרוח החיה של הכולל, סוחף את כולם עם השמחה העצומה שלו, התפילות שלו והתיקון חצות היו באריכות ובמתיקות נפלאה. חיים יצחק חיזק אותנו בעניין של שירת 'זמירות הבוקר' בטנדר בדרך חזרה מההתבודדות בשדה - מנהג שנמשך עד היום בזכותו. ראו ממש שהוא חושב בכל רגע מהתכלית ולומד בהתמדה עצומה. היה נשאר אחרי לילה שלם של עבודת השם עוד 2-3 שעות אחרי התפילה כדי לסיים את סדר לימודיו. תמיד בריקוד שאחרי התפילה היה סוחף את כולם בשמחה עצומה לרקוד עוד ועוד. בהמשך הוא עבר לאישפוזים שנמשכו חמשה ימים רצופים בכל טיפול, וגם בבית החולים הוא לא ויתר לעצמו כשהוא מדהים את הצוות הרפואי וקם למרות החולשה והטיפולים מידי לילה בשעה 2:00 ועולה לבית הכנסת בקומה 7 לערוך את עבודת החצות עד לאחר תפילת ותיקין כאשר מידי לילה היה מגיע אברך ללמוד איתו בחצות הלילה (בדרך כלל ר' דניאל כהן) חיים יצחק היה אומר שפתחנו סניף של הכולל בבית החולים…
לכל אורך התקופה של המחלה לא שמענו את חיים יצחק מוציא מילה אחת של תלונה או טרוניה על המצב שלו אלא תמיד היה מודה ומהלל לקדוש ברוך הוא ומקבל את היסורים באהבה.
מידי כמה חודשים חיים יצחק ז"ל היה מגיע למורינו הרב שליט"א להתברך, וראינו במוחשיות שבמשך כמה ימים לאחר הביקור אצל הרב הוא שרוי בהתרוממות הרוח וכמו ננסכו בו כוחות חדשים!
כולנו בכולל מרגישים יתמות נוראית עם הסתלקותו, אוי מי יתן לנו תמורתו!!!
בכ"ח אב - ניצחו האראלים והסתלק בחטף כשהוא בן 22 שנים לחייו בלבד! ת.נ.צ.ב.ה.