שובו בנים בבית שקמה ○ תקציר מתוך השיעור בקודש פנימה
בית שקמה הוא ישוב בדרום הממוקם סמוך לישוב אשקלון. במקום מתגוררים כעשרים אנשים שזכו להתקרב אל מורינו הרב שליט"א. בישוב ישנו כולל 'שובו בנים', בו מתאספים כל המקורבים אל מורינו הרב שליט"א. זכו אותם מתקרבים מהישוב בית שקמה להיכנס אל הקודש פנימה לשיעור מיוחד לתושבים ביום שני ליל כ"ד סיון לפני תפילת מעריב, נסקר בפניכם את תקציר דיבוריו של מורינו הרב שליט"א שנאמרו במשך השיעור:
מורינו הרב התחיל את השיעור בנושא התכלת, שקרח אמר למשה תעשה טלית שכולה תכלת. לאחר מכן הרב דיבר על למך שהרג את קין ותובל קין. לאחר מכן הרב דיבר על אור כשדים, שאברהם היה עובד בחנות הפסלים של אביו והיה אומר לאנשים את האמת, הרב אמר: "הגיע זקן בן תשעים אברהם אמר לו: ברצינות אתה רוצה לקנות פסל? הוצאנו את הפסל הזה לפני חמש דקות מהתנור..." ככה אנשים הפסיקו לקנות פסלים, ואז נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש. פתאום הוא רואה יחד אתו את המלאך גבריאל בתוך האש, והוא הוציא אותו.
כמו כן הרב אמר בשיעור, שאדם הגיע לעולם בשביל סוד 777 שזה סוד למך, וסוד דוד המלך וסוד שבעת הנרות, וכן סוד "בשגם הוא בשר", והאור שלעתיד לבוא יהיה אור שבעת הימים שזה האור 7×7×7 (343 גימטריא ב'שגם'), הוא אור רבינו הקדוש והנורא.
בהמשך השיעור הרב דיבר על קדושת הבית, וציטט מתוך הצעטיל קטן לרבי אלימלך מליז'ענסק בגודל חומרת קדושת האדם, וכן הביא בעניין זה את דברי הפלא יועץ. לאחר מכן דיבר הרב על תורה פ"ג, שרבי נתן כביכול גנב את התורה הזו. לאחר מכן הרב דיבר על שבט בנימין שקיבלו בזיונות כשקפצו לים סוף לפני כולם. והרב אמר שבזכות שקיבלו את הבזיונות, זכו שבית המקדש היה בחלקו של שבט בנימין, מלבד רצועה קטנה של אמה יסוד שהיתה בחלקו של יהודה, ואם היה מקבל באהבה עוד סלע אחד, היה זוכה לכל בית המקדש. והרב סיים: "אם אדם היה זוכה לקבל בזיונות אז הוא מציל את כל עם ישראל משפיכות דמים כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה ר"ס". לפניכם הקטע מתוך השיעור:
^"הוּא אוֹמֵר: מָה זֶה אֵבֶר מִן הַחַי? זֶה בִּזְיוֹנוֹת! אִם אָדָם לֹא מְקַבֵּל בִּיזְיוֹנוֹת הַכֹּל זֶה אֵבֶר מִן הַחַי. אָדָם בָּא לָעוֹלָם רַק לְקַבֵּל בִּזְיוֹנוֹת. וְכָל בִּזָּיוֹן שֶׁהוּא מְקַבֵּל הוּא מַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. אִם יְהוּדִי הָיָה מְקַבֵּל כָּל בִּזָּיוֹן בְּאַהֲבָה - לֹא הָיָה שְׁפִיכוּת דָּמִים לֹא הָיָה שׁוֹאָה לֹא הָיָה כְּלוּם. שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ נוֹסְעִים לְאוּמָן הָיוּ מְבַטְּלִים אֶת כָּל הַגְּזֵרָה".^
במילים אלו סיים מורינו הרב את השיעור שנמשך קרוב לחצי שעה (כ־27 דקות), לאחר השיעור מורינו הרב בירך את הציבור שיזכו לנסוע לאומן, אמר קדיש ויצא למרפסת ביתו לתפילת מעריב ברוב עם.